האם טיפול ב-Colchicine עשוי לסייע במניעת Post-pericardiotomy syndrome? (מתוך American Journal of Cardiology)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממטה-אנליזה חדשה אשר פורסמה בגיליון מאי של ירחון American Journal of Cardiology עולה כי מתן Colchicine לאחר ניתוח לב מביא לירידה בסיכון להתפתחות Post-pericardiotomy syndrome (PPS). לדברי החוקרים, הראיות מצביעות על כך שישנה תועלת למתן קולכיצין ומספקות אסטרטגיה טיפולית חדשה למניעת מצב זה.

החוקרים מציינים כי תסמונת פוסט-פריקרדיוטומיה מופיעה ב-10-40% מחולים העוברים ניתוח לב ועשויה להיות קלה עד חמורה, ולעיתים אף להצריך פריקרדיוצנטזיס או תוראקוצנטזיס. לאחרונה, הוצעו מספר תכשירים המשמשים לטיפול במצב זה כטיפולים אפשריים למניעתו, אולם טרם בוצעה עד כה סקירה סיסטמטית של הספרות.

לשם כך, סקרו החוקרים את הספרות המקצועית ואיתרו 343 מחקרים העשויים להיות רלוונטיים לשאלה זו, הבוחנים מניעה ראשונית תרופתית של PPS. בסופו של דבר, ארבעה מחקרים קליניים מתאימים נכללו בניתוח הנתונים.

לדברי החוקרים, אחד המחקרים אשר נכלל במטה-אנליזה הינו מחקר שבוצע ללא הקצאה אקראית של החולים, ובו בוצעה השוואה בין חולים המטופלים ב-Aspirin ובין חולים בקבוצת ביקורת-היסטורית. שלושת המחקרים הנותרים הינם מחקרים כפולי סמיות שבוצעו בהקצאה אקראית, מהם אחד שהשווה בין Methylprednisolone ובין תרופת דמה, ושניים שהשוו בין Colchicine ובין תרופת דמה.

תוצאות המחקרים אשר בחנו את השימוש באספירין ובמתילפרדניזולון כמניעה ראשונית של PPS היו שליליות, עם יחס סיכויים ל-PPS של 1.13 ו-1.00, בהתאמה. מאידך, כאשר בוצעה מטה-אנליזה של נתוני המחקרים יחד, נמצא כי השימוש בקולכיצין היה קשור בסיכון מופחת להתפתחות PPS (OR, 0.38).

החוקרים מבקשים להזהיר כי ל-Colchicine חלון תרפואטי צר, ולפיכך נדרש ניטור קפדני לאינטראקציות בין-תרופתיות ולהתפתחות תופעות לוואי. עם זאת, כאשר נעשה בתכשיר שימוש כראוי ונשללו התוויות-הנגד לטיפול, הרי שמתן פומי של קולכיצין הינו בטוח, הם מוסיפים.

החוקרים מסכמים כי הראיות הקליניות בנוגע למניעה ראשונית של Post-pericardiotomy syndrome עודן מוגבלות, וכי אף על פי כן המדובר במטה-אנליזה הראשונה של מחקרים קליניים אשר בחנו שאלה זו, המדגישה את הידע הקיים ואת הצרכים שנותרו ללא מענה בנושא קליני חשוב זה.

Am J Cardiol 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

האם יש לקצר את משך הטיפול ב-DAPT לאחר התערבות כלילית במבוגרים מעל גיל 65?  (JAMA NETWORK OPEN)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: ממחקר שפורסם ב- JAMA Network Open עולה כי טיפול נוגד טסיות כפול (DAPT) קצר יותר, של חודש או 3 חודשים, קשור לסיכון נמוך יותר לדימום בלא הגברת הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים או לאירועים קליניים שליליים (NACE) במבוגרים מעל גיל 65 לאחר התערבות כלילית מלעורית.

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

הטיפול בחולים עם מחלת כלי דם כרונית (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4:  מאמר שפורסם ב-JAMA מעדכן באשר להנחיות שפורסמו בכתב העת של ה-American Heart Association הכוללות מגוון היבטים בטיפול, כולל אבחון, החלטות לגבי ביצוע התערבות פולשנית לרה-וסקולריזציה, ייעוץ לשינוי אורח חיים, וטיפול תרופתי אופטימלי.

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/09/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים (NEJM, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
2 תגובות|01/04/2024

קוצבי לב ודפיברילטורים מושתלים – Cardiac Implantable Electronic Devices – נמצאים בחזית הטיפול בהפרעות בקצב הלב, וכוללים קוצבים לחולים עם ברדיקרדיה, קוצבי לב דו-חדריים ודפיברילטורים מושתלים. בארצות הברית, מושתלים יותר מ-400,000 קוצבי לב ודפיברילטורים לחולי לב, נתון שמדגיש את תפקידם המרכזי בקרדיולוגיה העכשווית. סקירה זו מה-NEW ENGLAND JOURNAL OF MEDICINE מתמקדת ומדגישה בַּחידושים במכשירים אלו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן