מאת ד”ר אולה קראסיק
במחקר מטא-אנליזה חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של כתב העת Circulation בדקו החוקרים את הקשר הכמותי בין פעילות גופנית לבין הפחתת הסיכון לפתח מחלת לב כלילית.
במחקר מטא-אנליזה זה כללו החוקרים מחקרי אוכלוסיה (cohort studies ) פרוספקטיביים אשר עסקו בפעילות גופנית כדרך למניעה ראשונית של מחלת לב כלילית (coronary heart disease CHD ). מחקרי סקר קודמים התייחסו לנושא זה באופן איכותי עם הגדרת רמת פעילות גופנית כנמוכה, בינונית או גבוהה. במחקר זה ניסו החוקרים לכמת את הפעילות הגופנית המומלצת על מנת לעזור במניעהת CHD .
סך של 33 מחקרים נכללו בניתוח הנתונים. מתוכם 9 אפשרו הערכות כמותיות של פעילות גופנית בזמן הפנוי של המשתתפים. החוקרים מצאו כי משתתפים אשר בצעו פעילות גופנית שוות ערך ל-150 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית (המינימום של פעילות גופנית מומלצת) נמצאו בסיכון נמוך ב-14% ל-CHD בהשוואה למשתתפים אשר לא בצעו פעילות גופנית כלל בזמן הפנוי (סיכון יחסי של 0.86, CI 95% 0.77-0.96). משתתפים אשר בצעו פעילות גופנית שוות ערך ל-300 דקות בשבוע של פעילות בעצימות בינונית נמצאו בסיכון נמוך ב-20% ל-CHD (סיכון יחסי של 0.80, CI 95% 0.74-0.88). פעילות גופנית ברמה גבוהה יותר הדגימה ירידה קלה נוספת בסיכון היחסי. פעילות גופנית נמוכה מהמינימום המומלץ הובילה גם היא לירידה בסיכון לפתח CHD (עם P=0.03 ). קשר זה נמצא חזק יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי מחקר זה תומכי בהנחיות לפעילות גופנית, אשר מציינות כי פעילות כלשהי טובה יותר מהעדר פעילות וכן כי יותר פעילות גופנית נותנת הגנה טובה יותר מפני מחלת לב כלילית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!