מאמר חדש שבחן את יעילות התרופות הביולוגיות השונות לדלקת מפרקים (RA) שלא הגיבה לטיפול בתרופות מקבוצת DMARDS , מגיע למסקנה שאין הבדל ביעילות בין התרופות השונות והבחירה צריכה להיות תלוייה בבטיחות היחסית ובשיקולי נוחיות למטופל.
החוקרים שמאמרם פורסם ב-J Clin Pharm Ther מסבירים ברקע כי קיימים מס’ תרופות ביולוגיות ל-RA . האפקטיביות שלהם נבחנה אך נתונים השוואתיים בין התרופות השונות אינן מספקים. מטרת החוקרים הייתה לבצע אנליזה המשוואה את היעילות של adalimumab, etanercept, infliximab, abatacept, tocilizumab, golimumab , certolizumab pegol בחולי RA אשר נכשלו בטיפול בתרופות DMARD .
מכיוון שאין מחקרים שביצעו השוואות ישירות בחנו המחברים מחקרים עם מאפיינים דומים אשר מתאימים לביצוע השוואות לא ישירות. נאסף מידע ממחקרים אקראיים, מבוקרי פלציבו, עם דיווחי יעילות באמצעות מדד ה-ACR למשך תקופות של 24-30 שבועות, מינונים מאושרים לשימוש, ותנגודת של חולים ל-DMARD שלא קיבלו לפני כן טיפולים ביולוגיים.
ה-ACR50 הוגדר כיעד מרכזי להשוואה בלתי ישירה, וה-ACR70 ו-ACR20 כיעדים משניים. במידה והיו 2 או יותר מחקרים זמינים עבור אותה תרופה נעשה ניתוח משולב. בהשוואה הבלתי ישירה נעשה שימוש בשיטת Bucher כשתרופת הייחוס הייתה etanercept (אנברל). הגדרת שיוויון הוגדרה בטווח של 15% פער בתוצאות בין התרופות.
בסה”כ החוקרים עשו שימוש בנתונים של 10 מחקרים. בכל המחקרים, כל התרופות הביולוגיות הראו יעילות גבוהה יותר מפלציבו. ההשואות הבלתי ישירות הראו שבמדד ה-ACR50 כל התרופות הביולוגיות הראו תוצאות דומות במסגרת הגדרת השיוויון.
היעילות האבסולוטית , במונחים של ירידה בסיכון אבסולוטי ( RAR ) להשגת יעד המחקר בהשוואה ל-etanercept שהיוותה כאמור את תרופת הייחוס היו 2.6% ב-adalimumab , שיעור של 14% ב-infliximab , של 11.6% עם abatacept , של 3% עם tocilizumab , של 12.4% עם golimumab ו-6.5% עם certolizumab pegol .
על בסיס נתונים אלה שלא חרגו מהגדרת השיוויון מסכמים החוקרים כי אין הבדל של ממש ביעילות של התרופות הביולוגיות השונות ב-RA , והמיקום שלהם בקוי הטיפול צריך לדעתם להתבסס על פרופיל הבטיחות והנוחיות .
. J Clin Pharm Ther. 2011 Aug 10
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!