האם צפויה החמרה בצרבות לאחר הפסקת טיפול בתרופות ממשפחת PPI (מתוך Am J Gastroenterol)

במאמר חדש שפורסם בכתב העת American Journal of Gastroenterology מדווחים חוקרים כי הפסקת טיפול בתרופות ממשפחת PPI (Proton Pump Inhibitor) לאחר משך טיפול קצר עקב דלקת ארוזיבית של הוושט, אינה מובילה להחמרת צרבת.

במילים אחרות, אין אפקט ריבאונד במקרים אלו. יתרה מזאת, במטופלים לא צפויה עליה ברמות גסטרין בדם לאחר הפסקת הטיפול ב-PPI.

החוקרים סקרו את הנתונים מארבעה מחקרים בשלב III, במטרה לבחון אם בחולים עם דלקת ארוזיבית של הוושט, שהוכחה בבדיקה אנדוסקופית, פיתחו הפרשת-יתר של חומצה כתגובת ריבאונד ו/או החמרה בתסמינים עם הפסקת הטיפול ב-PPI לאחר ריפוי.

מדגם המחקר כלל 827 משתתפים, כולם שליליים להליקובקטר פילורי. הם טופלו ב-Dexlansoprazole MR או Lansoprazole במשך ארבעה עד שמונה שבועות. לאחר מכן, הם חולקו באקראי לקבוצת הפלסבו בשלב אחזקה.

החוקרים לא מצאו עדות לתגובת הפרשת-יתר של חומצה כתגובת ריבאונד לאחר הפסקת הטיפול. רמות גסטרין שבו לערכים התקינים בתוך חודש מהפסקת הטיפול ב-PPI ונותרו נמוכות לאחר מכן.

בדומה, לא זוהתה עדות לתסמיני ריבאונד כאשר הטיפול הופסק.

במקרים בהם חלה הישנות בדלקת הוושט, בלמעלה ממחצית מהחולים תועדה הישנות לדרגה פחות חמורה של דלקת ארוזיבית של הוושט. רק ב-18% ממקרי ההישנות, חלה חזרה לדרגה חמורה יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי אין עדות כי הפסקת טיפול בן ארבעה עד שמונה שבועות בתרופות ממשפחת PPI מובילה לתלות ב-PPI. עם זאת, הממצאים הנוכחיים אינם שוללים אפשרות לתגובת ריבאונד להפרשת יתר של חומצת קיבה לאחר הפסקת טיפול ארוך טווח ב-PPI.

Am J Gastroenterol 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן