מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (MRI או Magnetic Resonance Imaging) להערכת גידולים רקטאליים לפני ניתוח, מנבאת שיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות כוללים, ועשויה בסופו של דבר לסייע לרופאים לתכנן טוב יותר את גישת הטיפול.
מדגם המחקר כלל 111 חולים עם סרטן רקטום מתקדם מקומית, שעברו הערכה על-סמך בדיקת MRI לאחר טיפול קרינתי או כימותרפי נאו-אדג’וונטי. בדיקת ההדמיה שימשה להערכת דרגת נסיגת הגידול (TRG או Tumor Regression Grade), המעידה על כמות רקמת הגידול שהוחלפה ברקמה פיברוטית, וככך, הערכת היקף התגובה לטיפול לפני הניתוח. התגובה סווגה לטובה או גרועה, על-בסיס מדדי TRG לפי בדיקת MRI.
שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים בחולים עם תגובה גרועה עמדו על 27%, לעומת 72% באלו עם תגובה טובה (p=0.001). שיעורי ההישרדות ללא-מחלה לאחר חמש שנים בקרב אלו עם תגובה גרועה עמדו על 31% לעומת 64% באלו עם תגובה טובה (p=0.007).
מניתוח רב-משתנים עולה קשר מובהק בין יחסי הסיכון להערכת TRG על-סמך בדיקת MRI ובין הישרדות (HR = 4.40) והישרדות ללא-מחלה (HR = 3.28).
בנוסף להערכת TRG, החוקרים בחנו את מצב שולי הניתוח לאחר טיפול כימותרפי-קרינתי. מדובר במדד חשוב מאחר שמתייחס לשיירי הממאירות בשולי הגידול לאחר טיפול או לאלו הצפויים להישאר לאחר ניתוח. שולי ניתוח חיוביים הינם גורם מנבא משמעותי להישנות מקומית. אכן, החוקרים מצאו כי הערכת שולי ניתוח על-סמך בדיקת MRI ניבאה באופן בלתי תלוי הישנות מקומית (HR = 4.25).
המחקר כלל גם הערכה של דירוג פתולוגי לפי הגידול (T) ומצב קשריות הלימפה (N). החוקרים מדווחים כי סיווג הגידול (T) בבדיקה פתולוגית לאחר הניתוח (ypT) נקבע כטוב בנוכחות T0, T1, T2 או T3a; וכגרוע בנוכחות T3b, T3c, T3d ו-T4. שיעורי ההישרדות לאחר טיפול עם דירוג T פתולוגי גרוע היו 39%, לעומת 76% באלו עם דירוג T טוב (P=0.001). במקביל, שיעורי ההישרדות ללא-מחלה עמדו על 38% לעומת 84% (p=0.001) ושיעורי הישנות מקומית עמדו על 27% לעומת 6% (p=0.018).
שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים בחולים עם מעורבות שולי ניתוח בבדיקה פתולוגית עמדו על 30%, בהשוואה ל-59% באלו ללא מעורבות שולי ניתוח (p=0.001), שיעורי ההישרדות ללא-מחלה עמדו על 28% לעומת 62% (p=0.02) ושיעורי הישנות מקומית עמדו על 56% לעומת 10% (p=0.001).
מצב הקשריות בבדיקה פתולוגית לא ניבא את התוצאות.
הממצאים טרם הניתוח עשויים לסייע לרופאים ולמטופליהם. בדיקת MRI מספקת לרופאים המטפלים חלון הזדמנויות להתאמת תכנית הטיפול לפני ניתוח דפיניטיבי.
החוקרים קובעים כי למחקר תרומה חדשה לספרות הרפואית מאחר וזוהי הפעם הראשונה בה מחקר פרוספקטיבי הדגים קורלציה בין תגובה רדיולוגית של גידול ובין תוצאות ארוכות-טווח. בעבר, בדיקת MRI שימשה להערכת תגובת גידול לפני כריתה ניתוחית ולבחור נכונה את החולים לטיפול אדג’וונטי בתנאים אלו אך לא לניבוי תוצאות הטיפול.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!