מחצית מהמטופלים לאחר תיקון הרצועה הצולבת הקדמית אינם שבים לפעילויות ספורט כבעבר (Am J Sports Med)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי לאחר תיקון הרצועה הצולבת הקדמית, מחצית מהמטופלים העוסקים בספורט תחרותי, או בשעות הפנאי, אינם יכולים לתפקד כפי שתפקדו בעבר.

מבין למעלה מ-300 גברים ונשים מאוסטרליה שעברו את הניתוח, שליש הפסיקו לחלוטין לעסוק בפעילויות ספורט ו-68 שעדיין היו פעילים דיווחו כי אינם מתפקדים כבעבר.

לדברי המומחים בתחום, מדובר בנזק משמעותי, כאשר חלק גדול מהספורטאים הבוחרים בניתוח ניצבים בפני דרך ארוכה ולא-פשוטה.

במסגרת המחקר עקבו החוקרים אחר המשתתפים במשך 2-7 שנים. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 32 שנים והם עסקו בפעילויות ספורט דוגמת פוטבול, כדורסל, כדור-רשת, או כדורגל.

93% מהנשאלים דיווחו כי ניסו לעסוק בפעילות ספורט בשלב מסוים לאחר הניתוח לתיקון הרצועה הצולבת הקדמית. אך 40 חודשים לאחר הניתוח, רק 208 מבין 314 משתתפים עדיין עסקו בפעילויות ספורט.

מבין אלו שעדיין עסקו בפעילויות ספורט, 68 דיווחו כי לא תפקדו כפי שהיה לפני הניתוח ו-140 מסרו כי לא היה הבדל בתפקוד לאחר הניתוח.

החוקרים מוסיפים כי חזרה לרמה שהייתה לפני הפציעה 12 חודשים לאחר הניתוח, לא ניבאה השתתפות באותה רמת פעילות בטווח הזמן הבינוני.

מבין 196 משתתפים שעסקו בספורט תחרותי לפני הפציעה, 91 שבו לעסוק בפעילויות ספורט תחרותיות.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות שכמעט כל המשתתפים שבו לפעילויות ספורט ברמה מסוימת, הם לא עסקו בפעילויות הספורט שנים רבות לאחר הניתוח. ניתוח של הברך מאפשר לחולים לשוב לפעילויות ספורט, אך לא ברמה הרצויה.

Am J Sports Med 2011

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן