בחולים עם כאב כרוני, הוספת קנבינואידים לטיפול באופיואידים עשוי להביא להקלה רבה יותר בכאב במינונים נמוכים יותר של אופיואידים, כך מדווחים חוקרים בעקבות תוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת דצמבר של כתב העת Clinical Pharmacology & Therapeutics.
מתוצאות המחקר עולה ממצאי המחקר מצטרפים לגוף העדויות לפיו ישנה פעילות סינרגיסטית לשילוב קנבינואידים עם אופיואידים בכל הנוגע להקלה על הכאב.
מדגם המחקר כלל 21 חולים עם כאב כרוני, שקיבלו טיפול ארוך-טווח במינון קבוע של מורפין בשחרור-ממושך (10 חולים) או אוקסיקודון בשחרור-ממושך (11 חולים). המינון הממוצע של מורפין היה 62 מ”ג, פעמיים ביום, והמינון הממוצע של אוקסיקודון היה 53 מ”ג, פעמיים ביום.
המשתתפים במחקר סבלו מכאב ממקור שריר-שלד (7 חולים), כאב לאחר-חבלה (4 חולים), כאב על-רקע דלקת מפרקים (2 חולים), כאב בנוכחות נוירופתיה היקפית (2 חולים) וכאב על-רקע ממאירות, פיברומיאלגיה, מיגרנה, טרשת נפוצה, אנמיה חרמשית ותסמונת Thoracic Outlet Syndrome (חולה אחד בכל מקרה).
לאחר שקבעו את רמות האופי ואטים בדם, החוקרים חשפו את החולים לכמות מבוקרת של קנאביס למשך ארבעה ימים רצופים ובחנו בשנית את רמות האופי ואטים ביום החמישי. הם גם העריכו את דרגת הכאב בחולים.
באופן מפתיע, לא נמצא שינוי בשטח מתחת לעקומות ריכוז בפלזמה-זמן עם מורפין או אוקסיקודון לאחר חשיפה לקנאביס. עם מורפין, הרמות היו מעט נמוכות יותר עם קנאביס. אולם, למרות זאת, החולים חוו הטבה בכאב עם הוספת קנאביס לטיפול באופיואטים בלבד. הירידה בכאב עמדה בממוצע על 27.2%.
מאחר ורמת מורפין הייתה מעט נמוכה יותר ורמת אוקסיקודון נותרה למעשה ללא שינוי עם הוספת קנאביס, ניתן היה לצפות כי ההטבה בכאב תהיה פחותה, ולמעשה נמצא כי במקום זאת, החולים חשו הטבה משמעותית יותר בכאב.
להערכת החוקרים, בחולים עם כאב לא-מאוזן, שאינו נשלט היטב עם טיפול בנוגדי-פרכוסים ונוגדי-דיכאון, הניתנים בשילוב עם אופיואידים, בהחלט סביר לשקול מתן טיפול קנבינואידי, תוך מעקב זהיר והדוק.
החוקרים קרואים לערוך מחקרים נוספים בנושא מאחר ונראה כי ניתן להפחית את מינון הטיפול באופיואטים, במידה ומוסיפים לטיפול גם קנאביס. באופן זה ניתן יהיה להפחית את תופעות הלוואי הנובעות מהטיפול באופיואידים, דוגמת ישנוניות ובחילות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!