הירידה שחלה בשיעורי התמותה עקב דלקת ריאות בין השנים 2003-2009 לא נבעה משיפור אמצעי הטיפול, אלא מאחר שלמקרים החמורים ביותר של דלקת ריאות ניתן קוד אבחנה עיקרי שונה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Medical Association.

מהתוצאות עולה כי השינויים בתיעוד ובקידוד, ולא שיפור אמיתי בתוצאות, עשויים להסביר חלק מהשינוי שתואר במחקר הנוכחי ובמחקרים אחרים. לדברי החוקרים, למרות שחל שיפור ניכר בשיעורי התמותה של חולים עם דלקת ריאות בשנים האחרונות, בהעדר טכנולוגיות המשנות את הטיפול, חייבים לקחת בחשבון הסברים אחרים האחראיים לשינויים.

במטרה לבחון את ההשערה כי שינויים בתיעוד עומדים בבסיס הירידה בשיעורי התמותה, החוקרים בחנו נתונים שנאספו בין השנים 2003-2009 ממדגם National Inpatient Sample, עם התמקדות בולים עם דלקת ריאות ואבחנה עיקרית של דלקת ריאות, אלח-דם או כשל נשימתי. המדגם כלל כשמונה מיליון מקרים בשנה.

בחולים עם אבחנה עיקרית של דלקת ריאות, נרשמה ירידה בשיעור האשפוזים מ-5.5 ל-4.0 ל-1,000 (ירידה של 27.4%). עם זאת, שיעור האשפוזים ל-1,000 עלה מ-0.4 ל-1.1 בחולים עם אבחנה עיקרית של אלח-דם ואבחנה משנית של דלקת ריאות (כלומר, עליה של 177.6%) ומ-0.44 ל-0.48 בחולים עם דלקת ריאות ואבחנה עיקרית של כשל נשימתי (עליה של 9.3%). כאשר החוקרים שילבו את הנתונים מכל החולים, הם מצאו כי שיעור האשפוזים ירד מ-6.3 ל-5.6 ל-1,000.

שיעורי התמותה באשפוז בכל שלוש קבוצות החולים ירדו במהלך תקופת המחקר, מ-5.8% ל-4.2% בחולים עם דלקת ריאות (ירידה של 28.2%); מ-25.1% ל-22.2% בחולים עם אבחנה עיקרית של אלח-דם (ירידה של 12%) ומ-25.1% ל-19.2% בחולים עם אבחנה עיקרית של כשל נשימתי (ירידה של 23.7%).

עם זאת, שיעורי התמותה באשפוז בשלוש הקבוצות יחד למעשה עלו מ-8.3% ל-8.8%, לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון גם את נתוני הגיל ומין. כאשר המודל לקח בחשבון גם מחלות רקע, שיעורי התמותה ירדו מ-8.3% ל-7.8%.

החוקרים זיהו ירידה בשיעור האשפוזים והתמותה במצבי בקרה, כולל שבץ איסכמי, אוטם לבבי עם עליות מקטע ST וקרע של אבי העורקים החזי או בטני, אך השינויים היו קטנים יותר משמעותית בהשוואה לשינוי של 28% שתואר בחולים עם דלקת ריאות.

החוקרים מעריכים כי מספר המקרים בהם נקבעה אבחנה עיקרית של דלקת ריאות היה נמוך בכ-150,000 בשנת 2008, בהשוואה לשנת 2003.

לאור הממצאים, עולה אפשרות להטיה בהערכת השינויים במגמות דלקת ריאות או לערוך השוואה של איכות הטיפול מבית חולים אחד למשנהו, במידה והסקירה כוללת רק חולים עם אבחנה עיקרית של דלקת ריאות. למרות שהמחקר הנוכחי התמקד בדלקת ריאות, סביר להניח כי הדבר נכון גם עם מצבי תחלואה אחרים.

JAMA 2012;307:1405-1413

לידיעה במדסקייפ