בדיקת בליעה חדשה מפחיתה את הסיכון לדלקת ריאות בחולים לאחר אירוע מוחי (מתוך כנס ה-XXI European Stroke Conference)

ממחקר חדש שפורסם במהלך כנס ה-XXI European Stroke Conference עולה כי בדיקה חדשה לזיהוי הפרעות בליעה, MMASA (Modified Mann Assessment of Swallowing Ability)  בחולים לאחר אירוע מוחי, הינה בדיקה קלה ורגישה ומהווה כלי מנבא טוב מאוד. השימוש בבדיקה לווה בירידה דרמטית בשיעורי ההיארעות של דלקת ריאות בחולים לאחר שבץ מוחי.

החוקרים מסבירים כי ניתן לבצע את הבדיקה לצד מיטת החולה בתוך כחמש דקות, ולכן אין צורך להמתין לריפוי בדיבור להערכה מקיפה יותר לפני שמתירים לחולה לאכול.

בדיקת MMASA אושרה בעבר ע”י שני נוירולוגים שבחנו 150 חולים לאחר אירוע מוחי. במחקר הנוכחי, רופאים המטפלים בחולים לאחר אירוע מוחי ומטפלים בדיבור ושפה נעזרו בבדיקה זו, ומצאו כי התוצאות די דומות לתוצאות ההערכה המקיפה, המבוססת על MASA (Mann Assessment of Swallowing Ability).

הבדיקה בוחנת עשרה תחומים חשובים ליכולת הבליעה, ולכל נקודה ציון מקסימאלי של 10; לכן, ציון מושלם הוא 100 נקודות. מהניתוח הסטטיסטי עלה כי הסף האופטימאלי לנתונים היה מדד של 97 לפי MMASA, לו רגישות של 72.3%, סגוליות של 79.2%, ערך מנבא חיובי של 75.6% וערך מנבא שלילי של 81.8%.

מדגם המחקר כלל את כל החולים שאושפזו בבית חולים מסוים בין נובמבר 2009 ועד ינואר 2011. כל המשתתפים עברו הערכה באמצעות בדיקת MMASA. חולים שנבחרו באקראי עברו הערכה מלאה של יכולת הבליעה באמצעות MASA בתוך שעתיים מבדיקת MMASA.

מדגם המחקר כלל 50 גברים ו-50 נשים עם אירוע מוחי חד (גיל ממוצע של 78.3 שנים). הסקירה להערכת יכולת הבליעה נערכה בממוצע לאחר 55 שעות מהאירוע המוחי ו-38 שעות לאחר הפניה לבית החולים.

באמצעות MMASA החוקרים מצאו כי 47% מהחולים סבלו מהפרעות בליעה. יישום הבדיקה הפחית את היארעות דלקת ריאות בבית החולים בשיעור של 75% (לפני השימוש בבדיקה השיעורים השנתיים של דלקת ריאות ביחידת הטיפול בשבץ מוחי עמדו על 12% ולאחר מכן ירדו ל-3%).

לדברי החוקרים, בתוך שנתיים הם הצליחו להפחית את היארעות דלקת ריאות מ-12% ל-3%, ירידה מרשימה ביותר. למרות שמומחים בתחום סבורים כי עדיין נדרשים מחקרים נוספים לאישור הבדיקה האמורה, הם הדגישו את היתרון של הבדיקה שאינה דורשת כל טכנולוגיה וקלה ליישום עם הכשרה מעטה בלבד. הם גם מאמינים כי ל-MMASA הפוטנציאל לצמצם את עלויות הטיפול הרפואי בחולים לאחר אירוע מוחי. במדיה וניתן למנוע מקרה אחד של דלקת ריאות בבית החולים, ניתן לחסוך את האשפוז, את הדרישה לכוח אדם והטיפול התרופתי, כמו גם את שיעורי העמידות של חיידקים לטיפולים אנטיביוטיים.

מתוך כנס ה-XXI European Stroke Conference

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן