העלאת מינון של escitalopram (ציפרלקס) או העברה ל-duloxetine (סימבאלתה) במטופלים שלא הגיבו לציפרלקס 10 מ”ג ? (Clin Drug Investig )

ע”פ מחקר חדש מה-Clin Drug Investig , במטופלים עם דכאון שלא הגיבו לטיפול ב-escitalopram (ציפרלקס) במינון של 10 מ”ג ליום, המשך טיפול במינון ציפרלקס 20 מ”ג ליום יעיל יותר מאשר העברת המטופל לתרופה מקבוצת ה-SNRI כמו duloxetine (סימבאלתה) במינון 60 מ”ג ליום.

החוקרים מסבירים ברקע שקיים מידע השוואתי מועט בלבד על טיפול בקו שני במצב של דכאון חמור. העלאת מינון עם SSRI או מעבר ל-SNRI בקרב אלו שלא הגיבו ל-SSRI הראשוני הינן אופציות אפשריות. החוקרים מציינים שלעיתים קרובות לא ברור אם יש הבדלים ביעילות ובסבילות בין טיטרציה של SSRI או מעבר ל-SNRI .

מטרת המחקר הייתה להעריך סבילות ויעילות של העלאת מינון של ציפרלקס לעומת מעבר לסימבאלתה במטופלים שלא הגיבו לטיפול בציפרלקס 10 מ”ג ליום.

המחקר היה מבוקר אקטיבי, בשתי קבוצות מקבילות, כפול סמיות, אקראי באוכלוסיה בקהילה בקרב מטופלים עם דכאון חמור אשר לא הגיבו (לפי שיפור קטן יותר מ-50% במדד  MADRS ) לשני שבועות טיפול חד סמיות בציפרלקס 10 מ”ג ליום. המשתתפים חולקו באופן אקראי ל-8 שבועות של טיפול בפרוטוקול כפול סמיות לשני הטיפולים.

השתתפו 571 גברים ונשים בגילאים של בין 18-65 עם דכאון חמור (מדד MADRS מעל 30 נקודות) שהחלו בטיפול בציפרלקס במינון של 10 מ”ג ליום.

במהלך שלב הרנדומיזציה, 474 מטופלים שלא הגיבו לטיפול הראשוני חולקו באופן אקראי לקבלת ציפרלקס 20 מ”ג ליום (229 משתתפים) או סימבאלתה 60 מ”ג ליום (245 משתתפים).

יעד המחקר המרכזי היה הזמן להפסקת ההשתתפות במחקר מכל סיבה.

נמצא שלא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן עד הפסקת ההשתתפות במחקר (יחס הסיכון לציפרלקס מול סימבאלתה היה 0.95 ברווח בר סמך של 0.64-1.41 ו-P=0.727 ) .

הטיפול בציפרלקס בהשוואה לסימבאלתה נמצא כמשיג שיפור מובהק במדד ה-MADRS בסוף השבוע השמיני (ההבדל לפי שיטת ממוצע הריבועים הפחותים , ה-LSMD , היה 1.87- (בטווח של בין 3.6- ל-0.14- , p=0.034 ) תוך שימוש בתצפית האחרונה שנמדדה.

באופן מובהק (p = 0.013) יותר מטופלים בקבוצת הציפרלקס 20 מ”ג (54% לעומת 42%) הגיעו להפוגה במצב הדכאון בשבוע ה-8 לטיפול. 

תופעות הלוואי היו דומות בין שתי הקבוצות. 

החוקרים מסכמים כי במטופלים עם דכאון חמור שלא הגיבו היטב לטיפול ראשוני בציפרלקס 10 מ”ג ליום, העלאת המינון לציפרלקס 20 מ”ג ביום הייתה יעילה יותר בהשוואה להעברת המטופלים לסימבאלתה 60 מ”ג ליום. עם זאת, שיעורי הפסקת הטיפול מכל סיבה ועל רקע תופעות לוואי היו דומים בשתי הקבוצות.

Clin Drug Investig. 2012 Jun 1;32(6):373-85.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן