ההשפעה של פעילות גופנית בשעות הפנאי על חומרת אוסטיאוארתריטיס של הברך או הירך (BMC Musculoskelet Disord)

בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders פורסמו תוצאות מחקר חדש , מהן עולה כי אין קשר עקבי בין פעילות גופנית בשעות הפנאי ובין היארעות אוסטיאוארתריטיס חמור של הברך או הירך, המוגדר כצורך בניתוח להחלפת המפרק בשל אוסטיאוארתריטיס. עם זאת, נראה כי בנשים תתכן השפעה מגנה לפעילות גופנית בשעות הפנאי, כאשר הליכה עשויה להגן מפני ניתוחים להחלפת מפרק הירך.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת ההשפעה המגנה של פעילות גופנית מפני אוסטיאוארתריטיס חמורה של הירך או הברך, העלו תוצאות סותרות. דרושים מחקרים פרוספקטיביים להבנת הקשר בין פעילות גופנית והתפתחות אוסטיאוארתריטיס. כעת, הם ביקשו לבחון באופן פרוספקטיבי, במסגרת מחקר מבוסס-אוכלוסייה, את ההשפעה של פעילות גופנית בשעות הפנאי על אוסטיאוארתריטיס חמור של הברך או הירך, המוגדרת כמחלה הדורשת ניתוח להחלפת המפרק.

כ-28,000 משתתפים, בגיל ממוצע של 58 שנים, דיווחו בתחילת המחקר על הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בשעות הפנאי. החוקרים חישבו מדד כולל להערכת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי, שלקח בחשבון את משך ועצימות הפעילות הגופנית.

מהנתונים עולה כי אין קשר משמעותי בין פעילות גופנית בשעות הפנאי ובין הסיכון לניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך בשל אוסטיאוארתריטיס, במהלך מעקב בן 11 שנים. בנשים בלבד, יחס הסיכון המתוקן לניתוח להחלפת מפרק ירך עמד על 0.66 (רבעון רביעי מול ראשון), עדות לסיכון מופחת לניתוח להחלפת מפרק ירך באלו שעסקו בפעילות הגופנית הרבה ביותר, בהשוואה לאלו שעסקו הכי פחות בפעילות גופנית.

הפעילויות הנפוצות כללו הליכה, רכיבה על אופניים, עליה במדרגות וגינון. הליכה לוותה בסיכון מופחת לניתוחים להחלפת מפרק ירך (יחס סיכון מתוקן של 0.76), בעיקר בנשים (יחס סיכון מתוקן של 0.75).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר מבוסס-אוכלוסייה הנ”ל בנשים וגברים בגיל העמידה, עולה כי אין קשר עקבי בין פעילות גופנית ובין היארעות אוסטיאוארתריטיס חמורה של הברך או הירך במהלך 11 שנים. בנשים שעסקו יותר בפעילות גופנית בשעות הפנאי תתכן השפעה מגנה מפני היארעות ניתוחי החלפת ירך. הליכה עשויה לספק הגנה מסוימת מפני ניתוחי החלפת ירך, בעיקר בנשים.

BMC Musculoskelet Disord. 2012;13

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן