בכתב העת BMC Musculoskeletal Disorders פורסמו תוצאות מחקר חדש , מהן עולה כי אין קשר עקבי בין פעילות גופנית בשעות הפנאי ובין היארעות אוסטיאוארתריטיס חמור של הברך או הירך, המוגדר כצורך בניתוח להחלפת המפרק בשל אוסטיאוארתריטיס. עם זאת, נראה כי בנשים תתכן השפעה מגנה לפעילות גופנית בשעות הפנאי, כאשר הליכה עשויה להגן מפני ניתוחים להחלפת מפרק הירך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים להערכת ההשפעה המגנה של פעילות גופנית מפני אוסטיאוארתריטיס חמורה של הירך או הברך, העלו תוצאות סותרות. דרושים מחקרים פרוספקטיביים להבנת הקשר בין פעילות גופנית והתפתחות אוסטיאוארתריטיס. כעת, הם ביקשו לבחון באופן פרוספקטיבי, במסגרת מחקר מבוסס-אוכלוסייה, את ההשפעה של פעילות גופנית בשעות הפנאי על אוסטיאוארתריטיס חמור של הברך או הירך, המוגדרת כמחלה הדורשת ניתוח להחלפת המפרק.
כ-28,000 משתתפים, בגיל ממוצע של 58 שנים, דיווחו בתחילת המחקר על הרגלי הפעילות הגופנית שלהם בשעות הפנאי. החוקרים חישבו מדד כולל להערכת הפעילות הגופנית בשעות הפנאי, שלקח בחשבון את משך ועצימות הפעילות הגופנית.
מהנתונים עולה כי אין קשר משמעותי בין פעילות גופנית בשעות הפנאי ובין הסיכון לניתוח להחלפת מפרק ירך או ברך בשל אוסטיאוארתריטיס, במהלך מעקב בן 11 שנים. בנשים בלבד, יחס הסיכון המתוקן לניתוח להחלפת מפרק ירך עמד על 0.66 (רבעון רביעי מול ראשון), עדות לסיכון מופחת לניתוח להחלפת מפרק ירך באלו שעסקו בפעילות הגופנית הרבה ביותר, בהשוואה לאלו שעסקו הכי פחות בפעילות גופנית.
הפעילויות הנפוצות כללו הליכה, רכיבה על אופניים, עליה במדרגות וגינון. הליכה לוותה בסיכון מופחת לניתוחים להחלפת מפרק ירך (יחס סיכון מתוקן של 0.76), בעיקר בנשים (יחס סיכון מתוקן של 0.75).
החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר מבוסס-אוכלוסייה הנ”ל בנשים וגברים בגיל העמידה, עולה כי אין קשר עקבי בין פעילות גופנית ובין היארעות אוסטיאוארתריטיס חמורה של הברך או הירך במהלך 11 שנים. בנשים שעסקו יותר בפעילות גופנית בשעות הפנאי תתכן השפעה מגנה מפני היארעות ניתוחי החלפת ירך. הליכה עשויה לספק הגנה מסוימת מפני ניתוחי החלפת ירך, בעיקר בנשים.
BMC Musculoskelet Disord. 2012;13
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!