הפרעות בתפקודי זקפה והסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (מתוך Circulation)

בכתב העת Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes פורסמו תוצאות סקירה חדשה אודות למעלה מ-90,000 חולים, המחזקת את הקשר בין הפרעות בתפקודי זקפה וסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה. היקף הסיכון עקב הפרעות בתפקודי זקפה מקביל לזה של גורמי סיכון הפיכים אחרים.

החוקרים מדווחים כי בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה חלה עליה של 44% בסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים ועליה משמעותית של 25% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות בתפקודי זקפה. הפרעות בתפקודי זקפה לוו גם בעליה משמעותית של 62% בסיכון לאוטם לבבי ועליה של 39% בסיכון לאירועים צרברווסקולאריים.

מהסקירה עולה כי הסיכון בעקבות הפרעות בתפקודי זקפה דומה בהיקפו לסיכון בעקבות גורמי סיכון מוכחים, דוגמת יתר לחץ דם ודיסליפידמיה. לאור זאת, הנתונים מדגישים את חשיבות האבחנה המוקדמת של הפרעות בתפקודי זקפה ובירור קרדיווסקולארי קפדני, הנדרש באוכלוסיות אלו.

בסה”כ, 14 מחקרים עם למעלה מ-92,000 משתתפים היו במעקב במשך 6.1 שנים ונכללו בסקירה. מבין מחקרים אלו, 13 דיווחו על תוצאים קרדיווסקולאריים, ארבעה דיווחו על נתוני תמותה על-רקע מחלות לב וכלי דם, ארבעה דיווחו על שיעור האוטמים הלבביים, שישה דיווחו על תוצאות צרברווסקולאריות וחמישה דיווחו על נתוני תמותה קרדיווסקולארית.

שיפור הפרעות בתפקודי זקפה בעקבות התערבויות לשינוי אורחות חיים עשוי להביא לשיפור בפרוגנוזה של החולים, והתוצאות מדגישות את חשיבות הפרעות בתפקודי זקפה כסמן אפשרי העשוי להוביל לשינוי גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. עניין מיוחד נגע להשפעות הטיפול התרופתי בהפרעות זקפה, מאחר שנראה כי הטיפול עשוי גם להשפיע לטובה גם על הסיכון למחלות לב וכלי דם.

הסיכון היחסי לאירועים קרדיווסקולאריים היה הגבוה ביותר בחולים צעירים ובאלו בסיכון בינוני למחלות לב וכלי דם, בהשוואה לחולים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה או נמוך. נקודה זו חשובה במיוחד בקבוצות בסיכון בינוני, כאשר נראה כי נדרש סיווג מחדש של הסיכון, הכולל הפרעות בתפקודי זקפה. הסיכון לאירועים קליניים בחולים עם הפרעות בתפקודי זקפה היה הגבוה ביותר במעשנים ובאלו עם דיסליפידמיה.

Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes

לידיעה ב-HeartWire

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שכיחות ומשמעות פרוגנוסטית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבביים גדולים בקשישים

מקור: Age and Ageing
פרופ' אלי מזרחי
פרופ' אלי מזרחי
אין תגובות|18/05/2026

מחקר רב־מרכזי חדש שבחן את השכיחות ואת המשמעות הקלינית של פגיעה או אוטם מיוקרדיאלי סביב ניתוחים לא־לבבי  (Perioperative Myocardial Injury/Infarction  – PMI) בקרב מטופלים מבוגרים העוברים ניתוחים גדולים

הערך של קריטריוני EEG ממאירים ספורים לעומת מרובים להפחתת חוסר הוודאות הפרוגנוסטי במטופלים השרויים בתרדמת לאחר דום לב

מקור: Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|13/05/2026

מחקר זה נועד לבחון אם נוכחות של כמה קריטריונים ממאירים במקביל משפרת את הדיוק בניבוי תוצאות נוירולוגיות גרועות ומפחיתה את חוסר הוודאות

אפיבקסבן והסיכון לשבץ חוזר בהפרעה בפעילות חדר שמאל; ניתוח משני של ניסוי ARCADIA Trial

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/02/2026

יש אי־וודאות משמעותית לגבי הקשר בין אי־ספיקת חדר שמאל (Left Ventricular Dysfunction, LVD) לבין הסיכון לשבץ חוזר, וכן לגבי סוג הטיפול האנטיתרומבוטי האופטימלי למניעת שבץ חוזר בקבוצת חולים זו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן