האם קיים קשר בין נוגדי-חמצון בתזונה ובין אירועים מוחיים ודמנציה? (Neurology)

מתוצאות מחקר חדש מהולנד, שפורסמו בכתב העת Neurology, עולה כי אין קשר בין הצריכה התזונתית הכוללת של נוגדי-חמצון ובין הסיכון להתפתחות דמנציה או אירועים מוחיים.

החוקרים מציינים כי מספר מחקרים קודמים מצאו כי נוגדי-חמצון ספציפיים עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לאירועים מוחיים או דמנציה. המסר העולה מהמחקר הנוכחי הוא כי סך הצריכה התזונתית של נוגדי חמצון אינו מהווה גורם חשוב כמו המקורות הספציפיים של נוגדי החמצון.

המחקר הנוכחי התבסס על מחקר עקובה מחקר Rotterdam Study והתמקד במבוגרים בהולנד במטרה להעריך את סך הצריכה התזונתית של נוגדי-חמצון בדיאטה של מטופלים ואם קיים קשר כלשהו עם הסיכון לאירועים מוחיים או דמנציה.

מחקר רוטרדם החל בשנת 1990 להערכת גורמי סיכון למחלות כרוניות בקשישים. המחקר הנוכחי בחן שאלוני תזונה מ-5,395 משתתפים ללא דמנציה, בגילאי 55 שנים ומעלה בתחילת המחקר, עם פירוט הצריכה התזונתית של 170 מוצרי מזון ספציפיים במהלך השנה האחרונה.

למרות ששאלוני תזונה נערכו רק פעם אחת, החוקרים סברו כי די בכך מאחר ומרבית המשיבים צרכו דיאטה הולנדית טיפוסית. המשתתפים היו במעקב כל 3-4 שנים במהלך תקופה של 14 שנים עם בדיקות סקר תקופתיות לדמנציה. הם גם היו במעקב רציף אחר היארעות דמנציה או אירועים מוחיים.

מהתוצאות במהלך חציון של 13.8 שנות מעקב זוהו כ-600 מקרים של דמנציה ואירועים מוחיים. מניתוח רב-משתנים עולה כי אין קשר בין נוגדי-חמצון בתזונה ובין הסיכון לדמנציה או הסיכון לאירועים מוחיים.

החוקרים לא מצאו קשר בין מדד נוגדי-חמצון ובין נפח רקמת המוח בתת-קבוצה של משתתפים שעברו בדיקת MRI.

החוקרים מדווחים כי במחקר הנוכחי, הגורמים העיקריים שתרמו לצריכת נוגדי-חמצון היו תה וקפה.

ממצאי המחקר מעידים כי החשיבות אינה לסך צריכת נוגדי-חמצון, אלא לנוגדי החמצון הספציפיים בתזונה.

Neurology 2013;80:904-910

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן