מחקר חדש מה-J Invest Dermatol
שניסה לבחון איזה טיפול גורם לתגובה מהירה יותר במטופלים עם פסוריאזיס מדווח כי מבין התרופות הביולוגיות infliximab (רמיקד) היה עם משך זמן התגובה הקצר ביותר.
המחברים מסבירים ברקע כי הזמן הנדרש עד להיותו של טיפול אפקטיבי הוא גורם חיוני למטופלים ורופאים, אך עד כה מדד חשוב זה הוזנח בדיווחים ובהשוואות שנעשו במחקרים קלינים בדרמטולוגיה. מטרת הסקירה השיטתית במחקר זה הייתה לקבוע את הזמן עד להשגת שיפור משמעותי בפסוריאזיס בדרגה בינונית-קשה.
יעד המחקר המרכזי היה הזמן עד להתחלת הפעולה (TOA) שהוגדר כזמן הממוצע המשוקלל עד ש-25% מהמטופלים ישיגו מדד תגובה של PASI 75 .
כאמור, מבין התרופות הביולוגיות הרמיקד השיג את ה-TOA הקצר ביותר (3.5 שבועות), ולאחריו ה-ustekinumab (סטלרה) (במינון גבוה 4.6 שבועות, במינון נמוך 5.1 שבועות), adalimumab (יומירה) עם 4.6 שבועות, ו-etanercept (אנברל) עם 6.6 שבועות במינון הגבוה ו-9.5 שבועות במינון הנמוך, ו-alefacept עם 15.4 שבועות .
מבין הטיפולים הקונבנציונלים, נמצאו נתונים איכותיים רק ל-CsA (עם 6 שבועות) , ומידע מוגבל בלבד על מתרוטקסט (במינון גבוה 3.2 שבועות, ובנמוך 9.9 שבועות). לא נמצא מידע עבור חומצה פומרית ורטינואידים.
המחברים סבורים שסקירה שיטתית זו מספקת מידע קליני רלבנטי על זמן התגובה של תרופות נגד פסוריאזיס למרות שהנתונים הזמינים כיום מאפשרים הערכה מוגבלת בלבד. לדעתם, מחקרי הפסוריאזיס צריכים לכלול מדידה של משך הזמן עד השגת תגובה לטיפול כאחד מיעדי המחקרים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!