ההשפעה של אנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן לעורקי התרדמה על הסיכון לאירועים מוחיים (מתוך הכנס המדעי מטעם Society for Cardiovascular Angiography and Intervention)

מתוצאות מחקר CREST (Carotid Revascularization Endarterectomy Versus Stenting Trial) , שפורסמו במהלך הכנס המדעי מטעם Society for Cardiovascular Angiography and Intervention לשנת 2013, עולה כי אנגיופלסטיה באמצעות בלון לאחר הכנסת תומכן לעורקי התרדמה הביאה להפחתת הסיכון להיצרות חוזרת, אך לצד עליה בסיכון לאירועים מוחיים.

מהתוצאות עולה כי אנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן הביאה להפחתת הסיכון להיצרות חוזרת בהיקף של 64%, אך לוותה בעליה של כמעט פי ארבע בסיכון לאירועים מוחיים סביב הפעולה (יחס סיכון של 3.7).

במחקר CREST ערכו החוקרים השוואה בין הכנסת תומכנים לעורקי התרדמה ובין CEA (Carotid Endarterectomy) למניעת אירועים מוחיים בחולים עם היצרות תסמינית וא-תסמינית של עורק התרדמה. תוצא הסיום העיקרי היה מדד משולב, שכלל אירוע מוחי קליני, אוטם לבבי, או תמותה בתקופה שסביב הפרוצדורה, בשילוב עם אירוע מוחי באותו צד של כלי הדם שטופל. החוקרים עקבו אחר החולים במשך עד ארבע שנים.

החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בתוצא הסיום העיקרי בין שתי קבוצות הטיפול, ומניתוח הנתונים עלה כי מרבית האירועים אירעו סביב הפרוצדורה.

החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות חולים שעברו הכנסת תומכן לעורק התרדמה במסגרת מחקר CREST והשוו את הסיכון לאירועים מוחיים ושיעורי היצרות חוזרת בתוך שנתיים בחולים שעברו אנגיופלסטיה עם בלון בלבד לפני הפרוצדורה, בהשוואה לאלו בהם בוצעה אנגיופלסטיה ולאחריה הכנסת תומכן. בסה”כ, מדגם המחקר כלל 69 חולים שעברו אנגיופלסטיה, 344 שעברו הכנסת תומכן לאחר אנגיופלסטיה ו-687 חולים שעברו הכנסת תומכן לפני ואחרי אנגיופלסטיה.

החוקרים מדווחים על 20 אירועים מוחיים סביב הפרוצדורה, כולל 19 מקרים בחולים שעברו אנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן וחולה אחד בו בוצעה אנגיופלסטיה לפני הכנסת תומכן (5.5% לעומת 1.5%, בהתאמה, p=0.26). שיעורי היצרות חוזרת לאחר שנתיים עמדו על 10.3% בקבוצת החולים בהם בוצעה אנגיופלסטיה באמצעות בלון ו-3.7% בקבוצת החולים בהם בוצעה אנגיופלסטיה ולאחריה הכנסת תומכן, הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p=0.02).

למרות הירידה בשיעורי היצרות חוזרת, החוקרים מדווחים כי השיפור לא היה בעל משמעות קלינית, מאחר ומרבית המקרים הם ללא תסמינים, ורופאים אינם בהכרח נדרשים להתערב. בניגוד לעורקים הכליליים, בהם היצרות חוזרת הינה סוגיה חשובה לאור זרימת הדם לשריר הלב, עורק התרדמה הוא שונה מאוד.

כיום, אין קווים מנחים המדריכים רופאים בכל הנוגע לאנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן לעורקי התרדמה. ישנה מגמה למקם את התומכן בצורה הטובה ביותר, ומסיבה זו אנגיופלסטיה מבוצעת לעיתים קרובות לאחר הפרוצדורה. עם זאת, המחקר הנוכחי מעלה שאלות בנוגע לעליה בסיכון. אעפ”י שהמחקר לא היה בעל עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים בין אנגיופלסטיה שבוצעה לפני ואחרי הכנסת תומכן לעורק התרדמה, ולמרות העדר מובהקות סטטיסטית, החוקרים קוראים לרופאים להיות מודעים לסיכון האפשרי לאירועים מוחיים במידה ובוחרים באנגיופלסטיה לאחר הכנסת תומכן.

מתוך הכנס המדעי מטעם Society for Cardiovascular Angiography and Intervention

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן