ישראל מציינת את ”יום המודעות העולמי לקרוהן וקוליטיס 2013” בעלייה מתמשכת בשכיחות מחלות מעי דלקתיות בשנים האחרונות

קרוהן וקוליטיס: “כבר לא מחלות רק של יהודים אשכנזים”

קיימת  עלייה מתמשכת במספר החולים בקרב מזרחיים יוצאי קהילות ספרד ובקרב אוכלוסיות אתניות אחרות (כגון: ערבים, בדווים ואתיופים), שעד כה לא נאלצו להתמודד עם מחלות אלו

על פי הערכות האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה קיימת עלייה מתמשכת במספר החולים במחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסייה הכללית ובשיעורים גבוהים יותר באוכלוסייה המגזרית.

העמותה לתמיכה בחולי הקרוהן והקוליטיס בישראל: “מחלות מעי דלקתיות הן מחלות בעלות השלכות מרחיקות לכת על איכות החיים, ומכאן החשיבות הרבה בהבנת הצרכים המיוחדים של החולים ובהענקת סל שירותי תמיכה מגוון, המתייחס למכלול ההיבטים של המחלה, לרבות ההיבט החברתי, הרגשי והתעסוקתי”.

האם מחלות מעי דלקתיות תהפוכנה למגיפה הבאה של העולם המערבי?

מתברר כי מחלות מעי דלקתיות נמצאות במגמת עלייה מתמשכת במדינות העולם המפותח. בישראל, מגמת העלייה בתחלואה מאפיינת לא רק את האוכלוסייה הכללית, אלא שכיחותה עולה גם בקרב מגזרים אתניים, שעד כה לא סבלו כלל ממחלות אלו.

אם בעבר, קרוהן וקוליטיס היו מחלות שאפיינו בעיקר יהודים ממוצא אשכנז, הרי שהיום המחלות שכיחות גם בקרב יהודים ממוצא עדות ספרד, ערבים ישראליים, אתיופים ואפילו בדווים.

בעוד שבשנות ה-70 שכיחות מחלת הקרוהן היתה 6 חולים ל-100,000 תושבים, ההערכה כיום היא, כי המחלה נפוצה במעל 100 חולים ל-100,000 תושבים. במחקר שנערך בשנת  2009 על אוכלוסיית הקיבוצים בארץ נמצא, כי מספר חולי הקרוהן כמעט שילש עצמו ב-20 השנים האחרונות (  מתוך מחקר שנערך ב 2009 על שכיחות מחלת הקרוהן בקרב אוכלוסיית הקיבוצים על ידי ד”ר אברהים זבידי, בית חולים בלינסון), כאשר במחקר אחר מן העת האחרונה(מתוך מחקר של ד”ר זהר, ד”ר שמיס, פרופ’ פרייזר ואחרים שפורסם בשנת 2013 ) נמצא, כי שכיחות מחלות מעי דלקתיות הכפילה עצמה במבוגרים בישראל במהלך תקופה של 13 שנה (1998-2010) והגיעה ליותר מ 300 חולים ל 100,000 תושבים.

כך למשל, בקרב אוכלוסיית הבדואים בדרום הארץ, ישנם כיום 10 חולי קרוהן בדווים מסך 500 חולי הקרוהן בדרום ו-20 חולים בדווים במחלת קוליטיס כיבית מסך 700 חולי קוליטיס בדרום (נתונים שנמסרו על ידי פרופ’ אלכסנדר פיש, מנהל מכון גסטרואנטרולוגיה, בית חולים סורוקה ). באפריקה המחלה נדירה ביותר, אך נצפו מקרים בודדים של עולים מאתיופיה עם מחלות מעי דלקתיות. המחקר העדכני ביותר שנעשה השנה בקרב האוכלוסייה הערבית בצפון הארץ ומרכזה מצביע על שכיחות של  22 חולים ל 100,000 תושבים (מתוך מחקר שנערך השנה (2013 ) על תחלואה במחלות מעי דלקתיות בקרב האוכלוסייה הערבית באזור הצפון והמרכז על ידי ד”ר אברהים זבידי, בית חולים בלינסון).

יש המסבירים את העלייה בשכיחות מחלות מעי דלקתיות כתוצאה של אימוץ אורח החיים המערבי והשיפור המתמשך ברמת המחייה, כאשר חלק מהעבודות מצביעות על כך שקיים מתאם בין מעמד סוציו אקונומי גבוה, לבין שכיחות גבוהה יותר של מחלות מעי דלקתיות (מתוך מחקר של ד”ר זהר, ד”ר שמיס, פרופ’ פרייזר ואחרים שפורסם בשנת 2013).

פרופ’ יהודה חוברס, יו”ר החוג למחלות   IDB   באיגוד רופאי הגסטרואנטרולוגיה: ” בשנים האחרונות מתברר כי ישנם גנים מרובים הקשורים למחלות מעי דלקתיות.  כיום, ידועים כ 160 גנים הקשורים במחלות אלו, ונראה שהן מייצגות תוצאה של אינטראקציה בין מספר רב של גורמים ופתולוגיות, הנראות דומות, אך למעשה נגרמות מסיבות שונות.  הסברה היא כי שילוב גנטי, סביבתי וחיסוני מהווים גורמים למחלה ומה שמשתנה  הוא אופי האינטראקציה ביניהם. נקודה זו יכולה להתבטא בעתיד בשוני בדרכי הטיפול, שכן כאשר תזוהה הסיבה הראשונית אשר גורמת למחלה בכל חולה, ניתן יהיה לתקוף אותה באופן מכוון ולהימנע מטיפול מדכא חיסון, שאינו טיפול ספציפי, המשמש אותנו כיום.

היום, ה-26 במאי, מצוין בישראל “יום המודעות העולמי לקרוהן וקוליטיס” במטרה להעלות את רמת המודעות בקרב הציבור הרחב אודות מחלות מעי דלקתיות ואופן השפעתן על איכות חייהם של החולים ולעודד חולים להסתייע יותר בשירותי העמותה.

על פי נתוני העמותה לתמיכה בחולי הקרוהן והקוליטיס הכיבית, מספר החולים במחלות מעי דלקתיות בישראל נאמד בכ-30,000 חולים, מהם כ-2,000 ילדים. מספר החולים בעולם מוערך בכ-5 מיליון איש (נשים וגברים באופן שווה).

מחלות הקרוהן והקוליטיס הכיבית (מחלות מעי דלקתיות:) הינן מחלות כרוניות חשוכות מרפא, התוקפות את מערכת העיכול ומתבטאות, בין היתר, בכאבי בטן קשים,  שלשולים בלתי פוסקים וירידה במשקל. המחלות מלוות לעיתים בסיבוכים נוספים, כגון דלקות פרקים, תופעות עוריות, אפטות בפה ועוד. כאשר מתרחשות התלקחויות דלקתיות, המצב יכול להחמיר עד כדי כאבים קשים ביותר, המלווים פעמים רבות באשפוזים וניתוחים. כל אלה מביאים לקשיים בתפקוד בחיי היום–יום, כגון: הגבלות תזונתיות חמורות, אובדן ימי עבודה ועוד. עדיין, חולים רבים מדווחים כי ההיבט החברתי והרגשי של המחלות הללו חשובים לא פחות מתסמיניהן הרפואיים.

לדברי עו”ד אייל צור, יו”ר העמותה לתמיכה בחולי הקרוהן והקוליטיס בישראל: “המדובר במחלות כרוניות המשפיעות על כל תחומי החיים של החולים. העמותה פועלת להיות גורם משמעותי בעבור החולים ובני משפחותיהם. השנה, הרחיבה העמותה את סל שירותיה, לרבות בצד המשפטי, מול הביטוח הלאומי, מוסדות חינוך וצה”ל, ייעוץ פסיכולוגי, ייעוץ תזונתי ועוד, וזאת כדי להעניק לחבריה את מיטב הסיוע והתמיכה לשיפור איכות חייהם, תוך התייחסות למגוון ההיבטים וההשלכות של מחלות אלה. בנוסף, מכיוון שתפוצת המחלות שכיחה גם בקרב מגזרים אתניים נוספים, נערכת העמותה לתת מענה הולם גם לאוכלוסיות אלה”.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

שיקום אינטנסיבי לאחר פגיעה תת־חריפה בחוט השדרה: יותר הוא לא תמיד טוב יותר

מקור: JAMA Neurology
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|24/08/2026

המאמר בוחן סוגיה מרכזית בעולם השיקום: האם הגברת עצימות הטיפול הפיזיותרפי והתעסוקתי בשלבים הראשונים שלאחר פגיעה בחוט השדרה (שלב סאב־אקוטי) מובילה לתוצאות תפקודיות טובות יותר?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן