האם לקירור מהיר השפעה על שרירים תפוסים? (Am J Sports Med)

התזת אוויר קר מאוד עשוי להביא לתחושה טובה באזורי שרירים מאומצים, אך העליה בפופולאריות של טיפול בקור אינה מונעת כאבי שרירים או פגיעה בכוח השרירים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת American Journal of Sports Medicine.

מדדים אחרים לנזק לשריר, דוגמת נפיחות ופעילות חשמלית בתאי השריר, השתפרו מעט לאחר קירור מהיר, אך בסיכומו של דבר טיפול זה היה חסר תועלת.

לדברי החוקרים, אעפ”י שהצבת קרח על שרירים עשויה לשמש כמשכך כאבים, מחקרים לא העלו תוצאות חד-משמעיות באשר לשאלה אם גישה זו עשויה למנוע נזק לרקמת השריר. במסגרת המחקר הנוכחי נכללו 24 גברים, שהתבקשו לספוג נזק לשריר הזרוע. המתנדבים יישרו שוב ושוב את הזרוע עד שהייתה ישרה לחלוטין כנגד התנגדות.

בתוך יממה השרירים שהפעילו המשתתפים היו כואבים והחוקרים עקבו אחר מצב  השרירים לאורך שבועיים. מחצית מהגברים קיבלו טיפול בקור מיד לאחר הפעילות המאומצת ושוב לאחר יום, יומיים ושלושה ימים, בעוד שהמחצית השניה לא קיבלה כל טיפול נוסף.

הטיפול כלל שלושה מחזורים, כל אחד ארך ארבע דקות וכלל התזת אוויר קר בטמפרטורה של 30- מעלות צלזיוס.

כוח השרירים בשתי הקבוצות צנח יממה לאחר הפעילות, אך הטיפול בקור לא הביא לכל תועלת בקבוצת ההתערבות. כאבי השרירים הגיעו לשיא לאחר מספר ימים מהפעילות המאומצת, עם הטבה הדרגתית במהלך השבועיים הבאים, אך, שוב, בקבוצת ההתערבות לא תועד כל יתרון, בהשוואה לקבוצת הביקורת.

אחד המדדים שהיה שונה משמעותית בין הקבוצות נגע לתהליך הדלקתי, כפי שנמדד לפי רמות C-Reactive Protein (CRP). רמות החלבון נותרו קבועות בגברים בקבוצת ההתערבות, בעוד שבאלו שלא קיבלו כל התערבות נוספת נרשמה עליה של 93% ברמות החלבון, שלושה ימים לאחר הפעילות המאומצת.

החוקרים ערכו גם בדיקות אלקטרומיוגרפיה (EMG) למדידת היקף הנזק לשרירים במהלך הפעילות. הם מצאו כי בקבוצת ההתערבות שמרו הנבדקים על פעילות השרירים למשך כיומיים. במילים אחרות, בעוד שבשתי הקבוצות נרשמה ירידה בפעילות השרירים, בקבוצת ההתערבות שמרו הנבדקים על פעילות השרירים למשך פרק זמן ארוך יותר לפני ההידרדרות.

עם זאת, החוקרים מוסיפים כי ההבדלים בין הקבוצות היו קלים, ולא זוהתה השפעה על תפקוד השרירים.

החוקרים מציינים כי טיפול בקור עשוי לסייע לחולים לחוש טוב יותר בזמן קבלת טיפול בשל פגיעה בשרירים.

Am J Sports Med 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן