מחקר חדש זיהה מאפיין מטבולי שעשוי לעזור בחיזוי התגובה לנוגדי דכאון במטופלים הסובלים מתסמונת דכאון מג’ורית (MDD). בבעזרת פרמקומטבולומיקה, זיהו החוקרים כמה שינויים ביוכימיים המתרחשבים במטופלים המגיבים לטיפול ב-SSRI (serotonin reuptake inhibitor) מסוג sertraline. לדברי החוקרים, השינויים הללו מתרחשים במסלול האיתות של tryptophan הקשורה לבלוטת האיצטרובל השולטת בשינה, כך שישנה האפשרות לקשר נוסף בין שינה, דכאון ותוצאות הטיפול התרופתי. המחקר, שעיקריו פורסמו בכתבה במדסקייפ, פורסם במקור בחודש יולי ב- PLoS One.
לדברי החוקרים, מטבולומיקה היא כלי חדשני ובר עוצמה המאפשר למדוד כימיקלים מרובים בדם. היא מאפשרת לחוקרים ללמוד על ההבדלים בפרופיל המטבולי של מטופלים המגיבים לתרופות ובין אלה שאינם מגיבים לטיפול. הם מעריכים כי בדרך זו ניתן יהיה להתאים בצורה טובה יותר בין הטיפול למטופל הסובל מדכאון, ולזהות בשלב מוקדם אילו מטופלים עמידים בפני הטיפול וזקוקים לטיפול אחר. במחקר קודם החוקרים השתמשו במטבולומיקה כדי למפות את המסלולים הביוכומיים הקשורים ל-MDD , אז נמצא כי מטבוליטים של המסלול המטבולי של טריפטופן עשויים להיות בעלי תפקיד בתגובה לטיפול בנוגדי דיכאון. בהתבסס על העבודה הזו, הקבוצה ניסתה לנתח במחקר זה את הרמה של מטבוליטים ספציפיים בתוך ענפי ה- methoxyindoleוה- kynurenine(KYN) של מסלול הטריפטופן, ושינויים קשורים במטבוליטים הקשורים לתגובה לטיפול. לשם כך הם חילקו באופן אקראי 75 מטופלים ממרפאות חוץ עם MDD לטיפול ב- sertraline או בפלצבו, במחקר כפול סמיות בן ארבעה שבועות. לאחר השבוע הראשון והשבוע הרביעי שבו נטלו המשתתפים SSRI או פלצבו, החוקרים בחנו מה היתה התגובה לטיפול באמצעות מדד 17-item Hamilton Rating לדיכאון, וכן ניתחו דגימות דם בפלטפורמה מטבולית ייעודית שיצרו.
החוקרים מצאו כי היו כמה שינויים בענף ה- methoxyindole של מסלול הטריפטופן במטופלים שהגיבו לטיפול ב-SSRI. באופן ייחודי, מטופלים שהגיבו היטב לטיפול בסרטרלין הציגו רמות גבוהות, טרם התחילו בטיפול, של 5-methoxytryptamine (או בקיצור 5-MTPM) , הראו ירידה גדולה ברמות 5-MTPM לאחר הטיפול, וכן עליה ב-5-methoxytryptophol (או 5- MTPOL) וברמות המלטונין (MEL). החוקרים כותבים כי השינויים הללו לא נצפו במטופלים שהציגו תגובה לא טובה לסרטרלין. כמו כן, החוקרים מצאו הבדלים מובהקים ביחס בין כמה מטבוליטים במסלול הטריפטופן במגיבים לטיפול לעומת אלה שלא הגיבו לטיפול היטב. הם מציינים כי מצאו לפחות מסלול אחד באמצעותו מטופלים משיגים תגובה טובה יותר לטיפול בנוגדי דיכאון. רמות KYN ורמות של מטבוליטים אחרים בענף זה של מסלול הטריפטופן היו שונים בקבוצה שנטלה סרטרלין. בקבוצת הביקורת שנטלה פלצבו, תגובה טובה יותר לטיפול נקשרה עם עליות ברמות המלטונין וה-5-MTPOL וירידות מובהקות ביחס שבין KYN/MEL לבין 3-OHKY/MEL. לדברי החוקרים, המטופלים שהגיבו לפלצבו לא הראו ירידה ב-5-MTPM, מה שעשוי להצביע על כך שירידה במטבוליט הזה עשויה להיות בעלת השפעה ספציפית הקשורה לסרטרלין. החוקרים מסכמים כי ממצאיהם מציעים כי מטבוליזם של סרוטונין בבלוטת האטרובל קשורה לתהליכים של החלמה ממצבים דיכאוניים. יתכן כי ישנן כימיקלים הדומים למלטונין שנוצרים בבלוטת האמטרובל ושולטים במעגל השינה שידוע כבעייתי באנשים הסובלים מדכאון. המטרה הסופית היא, לדברי החוקרים, להגיע למצב של בדיקת דם שתאפשר יצירת פרופיל למטופל עוד לפני שניתנו להם תרופות כדי לקבוע האם יגיבו לטיפול בנוגד דכאון כזה או אחר. לדעתם, ההתפתחות המרעישה של השנים האחרונות היא הידיעה כי התגובה לתרופות קשורה לא רק לרקע הגנטי אלא גם לזה המטבולי, וכן להשפעה של גורמים סביבתיים, כמו תזונה, התנהגות חברתית ופעילות גופנית.
בכתבה במדסקייפ מצוין כי המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי למדעי הרפואה ועל ידי חברת פייזר וכי כמה מהחוקרים הם בעלי פטנטים בתחום המטבולומיקה.
PLoS One 2013
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!