העליה בשימוש בתרופות ממריצות בילדים אינה נובעת רקע מהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות (J Child Adolesc Psychopharmacol)

השימוש בתרופות ממריצות בילדים ומתבגרים עלתה בהיקף של פי חמש במהלך העשור האחרון, אך העליה אינה נובעת רק מהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder), כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר של כתב העת Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology.

מחקר פרוספקטיבי מדנמרק מצא כי חלה עליה בתרופות ממריצות לטיפול בתסמינים של הפרעות נוירו-פסיכיאטריות אחרות, בעיקר הפרעות מהספקטרום של אוטיזם. לדברי החוקרים, בעשור האחרון נרשמה עליה ברורה ופרוגרסיבית בשיעורי המרשמים לתרופות המשמשות בד”כ לטיפול ב-ADHD בילדים ומתבגרים בדנמרק.

במחקר הפרוספקטיבי הראשון והגדול ביותר מסוגו לכימות השינוי בתרופות המשמשות לטיפול בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות לאורך הזמן, החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר ארצי להערכת המגמות במהלך עשר שנים של מתן מרשמים לטיפול בתרופות המשמשות ל-ADHD בילדים ומתבגרים עם ADHD, הפרעות מהספקטרום של אוטיזם והפרעות פסיכיאטריות אחרות.

מערכת Danish Civil Registration System נועדה לזהות מדם של כל הילדים והמתבגרים שנולדו בדנמרק בין 1990-2001, וכן את הוריהם. מדגם הלידה כלל כ-852,000 משתתפים שהיו במעקב מהלידה עד לתמותה או עד 31 בדצמבר, 2010.

החוקרים זיהו את כל הילדים עם אבחנה פסיכיאטרית מכל סוג במהלך עשר שנות המחקר. הם גם בחנו את הנתונים אודות מרשמים במהלך החיים לטיפול ב-Methylphenidate, Dexamphetamine ו-Atomoxetine.

על-בסיס נתונים אלו, הם זיהו שלוש קבוצות חולים נפרדות אלו עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם (11,553 משתתפים), אלו עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם (9,698 משתתפים) וחולים עם הפרעות פסיכיאטריות אחרות (48,468 משתתפים).

מהנתונים עולה כי 16% מהילדים והמתבגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, 61% מאלו עם ADHD ו-3% מאלו עם הפרעות פסיכיאטרית אחרות טופלו בתרופה אחת ל-ADHD, או יותר, וכי חלה עליה משמעותית בכל הקבוצות.

יתרה מזאת, החוקרים מדווחים כי בין השנים 2003-2010 חלה עליה משמעותית בשיעור המרשמים לטיפול בתרופות אלו בכל שלוש הקבוצות.

במהלך תקופה זו, בצעירים בגילאי 6-13 שנים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, ADHD והפרעות פסיכיאטריות אחרות נרשמה עליה של פי 4.7, פי 6.3 ופי 5.5, בהתאמה, בשיעור המרשמים לטיפול בתרופות המשמשות להפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.

החוקרים כותבים כי ממצאים אלו מדגישים את הצורך במחקרים נוספים להערכת הבטיחות והתועלת ארוכת הטווח של תרופות ממריצות בילדים ומתבגרים עם הפרעות מהספקטרום של אוטיזם.

J Child Adolesc Psychopharmacol. Published online September 9, 2013

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Darzalex Faspro לטיפול במיאלומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי הרחיב את אישור מתן Darzalex Faspro לטיפול במיאלומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את הרחבת ההתוויה למתן Darzalex Faspro (או Daratumumab ו-Hyaluronidase-fihj) בשילוב עם Bortezomib, Lenalidomide ו-Dexamethasone כטיפול אינדוקציה ומיצוק בחולים מתאימים להשתלה עם אבחנה חדשה של מיאלומה נפוצה. האישור התקבל לאחר סקירה מועדפת ומבוסס על נתוני יעילות ובטיחות ממחקר PERSEUS בתווית-פתוחה, שכלל 709 חולים מתחת לגיל 70 שנים […]

  • הנציבות האירופית אישרה את Faricimab לטיפול בחסימת וריד רשתית (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית אישרה את Faricimab לטיפול בחסימת וריד רשתית (מתוך הודעת הנציבות האירופית)

    הנציבות האירופית (European Commission) אישרה את הטיפול ב- Faricimabבחולים עם הפרעת ראיה משנית לבצקת מקולארית עקב חסימת וריד רשתית, כך על-פי הודעה לעיתונות מטעם חברת התרופות רוש. מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Faricimab לטיפול בבצקת מקולארית לאחר חסימת וריד רשתית במהלך חודש אוקטובר בשנת 2023. דובר של חברת התרופות מסר […]

  • צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    צריכת בשר אדום מעובד מלווה בעליה בסיכון לדמנציה (מתוך כנס ה-AAIC)

    בקרב מבוגרים הצורכים כשתי מנות שבועיות של בשר אדום מעובד תועדה עליה של 14% בסיכון לאבחנה של דמנציה, כמו גם הזדקנות קוגניטיבית מואצת, בהשוואה לאלו שצרכו פחות משלוש מנות בשר אדום מעובד בחודש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו במהלך כנס ה-Alzheimer’s Association International Conference. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן עדויות סותרות באשר לקשר בין […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול אימונותרפי כנגד סרקומה סינוביאלית מתקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול אימונותרפי כנגד סרקומה סינוביאלית מתקדמת (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) העניק אישור מואץ ל-Afamitresgene Autoleucel לטיפול בחלק מהמבוגרים עם סרקומה סינוביאלית לא-נתיחה או גרורתית. ההתוויה החדשה נוגעת לחולים שקיבלו בעבר טיפול כימותרפי, נמצאו חיוביים ל-HLA-A*02:01P, HLA-A*02:02P, HLA-A*02:03P, או HLA-A*02:06P ובהם הגידול הדגים ביטוי אנטיגן MAGE-A4. Afamitresgene Autoleucel הינו טיפול אימונותרפי מבוסס תאי T מכוון גנטית ל-MAGE-A4 (או […]

  • האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    האם מגנזיום סולפט משפר הקלה בכאב משנית לאבני כליות? (Ann Emerg Med)

    הוספת מגנזיום סולפט לטיפול ב-Diclofenac מובילה להקלה גדולה יותר בכאב לעומת מתן Diclofenac לבדו בחולים בחדרי מיון עם כאב חד משנית לאבני כליה, אם כי התועלת של הוספת מגנזיום סולפט לא הייתה מובהקת סטטיסטית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Emergency Medicine. המחקר הפרוספקטיבי, כפל-סמיות, באקראי, נערך בין נובמבר 2022 ועד אוגוסט […]

  • הופעת סוכרת בילדות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל מבוגר (Nat Mental Health)

    הופעת סוכרת בילדות מלווה בסיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות בגיל מבוגר (Nat Mental Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת Nature Mental Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים המפתחים סוכרת מסוג 1 במהלך הילדות מצויים בסיכון מוגבר למספר הפרעות פסיכיאטריות בשלב מאוחר יותר בחייהם, כולל הפרעות חרדה ושימוש בחומרים. מחקרים קודמים הדגישו את הקשר בין הפרעות פסיכיאטריות ובין סוכרת במגוון קבוצות גיל, אך אלו כללו הגדרה […]

  • היעילות והבטיחות של Atogepant למניעת מיגרנה (J Headache Pain)

    היעילות והבטיחות של Atogepant למניעת מיגרנה (J Headache Pain)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Headache and Pain מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי Atogepant (קיוליפטה) מהווה טיפול יעיל ונסבל היטב למניעת מיגרנה, כולל מיגרנה אפיזודית וכרונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון באופן שיטתי את היעילות והבטיחות של Atogepant, אנטגוניסט של CGRP, למניעת מיגרנה על-בסיס תוצאות מחקרים אקראיים ומבוקרים. החוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה