סוכרת מביאה לעליה בסיכון לממאירות של הוושט (ACG)

בחולים עם וושט על-שם בארט (Barrett’s Esophagus), הסובלים גם מסוכרת, תועד סיכון מוגבר להתקדמות המחלה של הוושט לדיספלזיה או ממאירות, כאשר עם יתר לחץ דם תוארה מגמה הפוכה.

החוקרים מדווחים כי בקרב חולים עם וושט על-שם בארט, הסיכון להתקדמות באלו עם סוכרת היה גבוה בלמעלה מכפליים (יחס סיכון של 2.3, P=0.01). עם זאת, באותו מדגם, בחולים ללא לחץ דם גבוה נרשמה עליה של פי שתיים בסיכון להתקדמות מחלת הוושט (יחס סיכון של 2.2, p=0.009).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במהלך העשורים האחרונים חלה עליה בשיעורי ההיארעות של תסמונת מטבולית, שעמדה בקורלציה עם העליה בשכיחות ממאירות של הוושט. סוכרת הינה חלק מהתסמונת המטבולית ונקשרה עם וושט על-שם בארט, אך השכיחות המדויקת והקשר עם ממאירות לא נבחן לעומק עד היום.

במטרה לבחון את הנושא, החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם שכלל 1,623 חולים עם וושט על-שם בארט, שנבדקו בין דצמבר 2000 ועד מרץ 2013.

274 חולים סבלו מסוכרת או אובחנו עם סוכרת במהלך תקופת המחקר. חולים עם סוכרת היו מבוגרים יותר (64 שנים לעומת 59.6 שנים) עם שכיחות גבוהה יותר של יתר לחץ דם. לא זוהו הבדלים משמעותיים במין, גזע, אורך מקטע וושט על-שם בארט, או גודל הבקע הסרעפתי.

עם זאת, באלו ללא סוכרת תועדה שכיחות גבוהה יותר של מטופלים ללא עדות  לדיספלזיה בבדיקה אנדוסקופית ראשונית (62.3% לעומת 55.5%, p=0.004).

בביופסיה עם הממצאים החמורים ביותר במהלך כ-16 חודשי מעקב, לא זוהתה דיספלזיה ב-56.9% מהחולים ללא סוכרת וב-51.5% מהחולים עם סוכרת, בעוד שאדנוקרצינומה תועדה ב-15.8% מהחולים ללא סוכרת וב-25.9% מאלו עם סוכרת (p<0.001).

התקדמות לדיספלזיה בדרגה גבוהה או ממאירות תוארה בשכיחות גבוהה כמעט כפליים בחולים עם סוכרת (17.9% לעומת 9.7%, p=0.018).

החוקרים בחנו תרומה אפשרית של יתר לחץ דם לסיכון להתקדמות במדגם החולים עם וושט על-שם בארט, ומציינים כי לחץ דם גבוה נפוץ יותר בחולים עם וושט על-שם בארט, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

41.8% מהחולים סבלו מיתר לחץ דם, ומבין אלו עם יתר לחץ דם, 32.8% סבלו מסוכרת, בעוד שבקרב החולים עם לחץ דם תקין, 5.4% סבלו מסוכרת.

אלו עם יתר לחץ דם היו מבוגרים יותר, עם גיל ממוצע של 63.9 שנים בעת האבחנה של וושט על-שם בארט, בהשוואה ל-57.9 בקרב אלו ללא לחץ דם גבוה.

אורך מקטע בארט היה ארוך יותר באלו ללא יתר לחץ דם (3.3 ס”מ לעומת 2.7 ס”מ), אך לא זוהו הבדלים בין המינים, גזעים או גודל בקע סרעפתי.

במהלך 17.6 חודשי מעקב, ב-61.9% מהחולים עם יתר לחץ דם לא תוארה דיספלזיה, זאת בהשוואה ל-56% מהחולים ללא יתר לחץ דם לאורך 14.6 חודשי מעקב.

10.9% ו-10% מאלו עם יתר לחץ דם פיתחו דיספלזיה בדרגה נמוכה וגבוהה, בהתאמה, וכך גם 15% ו-12.6% מאלו עם לחץ דם תקין, בעוד ש-16.3% מהחולים עם יתר לחץ דם פיתחו אדנוקרצינומה וכך גם 17.2% מאלו ללא יתר לחץ דם.

ACG 2013

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן