נטילת משככי כאבים הסיכון להתלקחות מחלת קרוהן (ACG)

ממחקר חדש עולה קשר משמעותי בין טיפול קבוע בתרופות ממשפחת NSAID (Nonsteroidal Anti-Inflammatory Drugs) ובין מחלת קרוהן פעילה, אך ללא קשר עם קוליטיס כיבית. מבין חולי קרוהן שנטלו תרופות אלו לפחות חמש פעמים בחודש, ב-23% תועדה התלקחות של המחלה, זאת בהשוואה ל-15% בלבד מאלו שנטלו את התרופות בתדירות נמוכה יותר, או שלא נטלו אותן כלל. החוקרים מציינים כי דיווח על נטילת אצטאמינופן לווה בעליה משמעותית בסיכון להתלקחות המחלה (20% לעומת 11% בקרב אלו שלא נטלו את הטיפול, p=0.01). מנגד, בקרב חולים עם קוליטיס כיבית לא זוהה קשר עם טיפול ב-NSAID או אצטאמינופן.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי NSAID הינם טיפול נפוץ בחולים עם מחלת מעי דלקתית בהפוגה. דרישה למשככי כאבים בזמן הפוגה עשויה להעיד על מחלה סמויה, שבעצמה מהווה גורם סיכון לפעילות המחלה.

השפעות סביבתיות על התלקחות מחלת מעי דלקתית זכו לתשומת לב רבה במחקרים שונים, מאחר שלא ידוע רבות אודות גורמים המובילים להתלקחות המחלה. טיפול ב-NSAID הינו מועמד אפשרי מאחר וידוע כי עלול לגרום לפגיעה בקיבה או במעי. מספר מחקרים קטנים וסדרות מקרים הדגימו קשר בין טיפול ב-NSAID ובין התלקחויות מחלת מעי דלקתית. עם זאת, מחקרים אחרים לא הדגימו כל השפעה ל-NSAID על פעילות המחלה.

במסגרת המחקר הנוכחי החוקרים פנו למדגם מבוסס-אינטרנט של חולים עם מחלת מעי דלקתית, תחת ה-CCFA (Crohn’s and Colitis Foundation of America). המשתתפים מילאו סקרים ברשת האינטרנט כל שישה חודשים, תוך מתן מידע אודות מאפייני המחלה, טיפול תרופתי, פעילות המחלה ותוצאותיה.

התוצא העיקרי היה שיעור החולים עם מחלה פעילה בכל שלב במהלך שישה חודשי מעקב. מחלה פעילה הוגדרה בנוכחות מדד sCDAI (Simplified Crohn’s Disease Activity Index) של 150 ומעלה או מדד SCCAI (Simple Clinical Colitis Activity Index) של מעל 2 בחולים עם קוליטיס כיבית.

מבין 1,617 משתתפים שענו על הקריטריונים להכללה במחקר, 791 השלימו שישה חודשי מעקב. גיל המשתתפים הממוצע עמד על 44-45 שנים, וכ-70% מהמשיבים היו נשים. למעלה מ-70% מהמשתתפים סבלו ממחלת קרוהן ומשך המחלה הממוצע עמד על 14-15 שנים.

כמחצית מהמשתתפים נטלו טיפול ב-5-ASA, 30-40% נטלו טיפול במעכבי TNF, רבע נטלו תרופות אימונומודולטוריות וכ-10% דיווחו על נטילת סטרואידים כחלק מהטיפול שלהם.

בתחילת המחקר, 42.5% מהמשתתפים נטלו NSAID, שב-3.8% מהמקרים ניתנו עם מרשם רופא. 19.3% מהמטופלים דיווחו על נטילת NSAID לפחות חמש פעמים בחודש. שני שליש נטלו אצטאימנופן.

בכלל האוכלוסייה לא נמצא קשר בין טיפול כלשהו ב-NSAID או טיפול ב-NSAID חמש פעמים בחודש ומעלה ובין התלקחות המחלה לאחר שישה חודשים. עם זאת, 20% מהמטופלים באצטאמינופן דיווחו על מחלה פעילה, בהשוואה ל-14% מאלו שלא נטלו אצטאימנופן (p=0.03).

כאשר החוקרים סיווגו את מדגם החולים עם מחלת מעי דלקתית לאלו עם מחלת קרוהן ואלו עם קוליטיס כיבית, לא נמצא קשר בין טיפול ב-NSAID או טיפול באצטאימינופן ובין התלקחות המחלה בחולים עם קוליטיס כיבית. עם זאת, ניתוח סטטיסטי שהתמקד בחולים עם מחלת קרוהן מצא כי טיפול ב-NSAID לפחות חמש פעמים בחודש לווה בסיכון יחסי של 1.65 להתלקחות המחלה, בהשוואה לחולי קרוהן שנטלו את הטיפול התרופתי בתדירות נמוכה יותר, או שלא נטלו כלל את הטיפול הנ”ל.

מהנתונים עולה קשר בלתי-תלוי בין טיפול באצטאמינופן ובין עליה בפעילות המחלה בחולים עם מחלת קרוהן (יחס סיכון של 1.72).

ACG 2013

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

היסטוריה של מחלות אוטואימוניות והסיכון להיארעות סוכרת מסוג 1 במתבגרים

מקור: Diabetes Care
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|18/11/2025

במאמר מדווחים פרופ’ גלעד טוויג ושותפיו מהמרכז הרפואי בשיבא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תחלואה אוטואימונית מאוחרת בגיל ההתבגרות מלווה בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 1 בבגרות בשני המינים, בפרט באלו עם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס ומחלת צליאק

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מעכב JAK מול אנטגוניסט TNF; איזה בטוח יותר עבור מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון?

מקור: JAMA Network Open
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|16/09/2025

מטא־אנליזה הראתה כי אין הבדל מובהק בין שימוש במעכבי JAK לבין שימוש באנטגוניסטים של TNF מבחינת הסיכון לזיהומים חמורים או לממאירויות בקרב מטופלים עם מחלות דלקתיות מתווכות־חיסון (IMIDs)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

דימום ממערכת העיכול התחתונה (JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/07/2024

דימום ממערכת העיכול התחתונה, המוגדר כהמטוֹכזיה, מהווה חמישית מכלל המקרים של דימום במערכת העיכול בקרב חולים הזקוקים לאשפוז בבית חולים. מאמר סקירה זה הוא סיכום של ההנחיות הקליניות של JAMA שפורסמו באפריל 2024.
מתוך הגליון הראשון של מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן