מחקר ה-TOPCAT שהעריך את יעילות מתן spironolactone (אלדקטון) במטופלים עם אי ספיקת לב ומקטע פליטה (EF) שמור לא הצליח להגיע ליעד המחקר המרכזי, אך נראה שיש כמה עדויות לתועלת, כך הציגו החוקרים בכנס ה-AHA .
במחקר, לאחר 3.3 שנות מעקב , שיעור התמותה הקרדיווסקולרית, דום לב, או אישפוזים בשל אי ספיקת לב היה 18.6% בקבוצת הספירונולקטון ו-20.4% בקבוצת הפלציבו, אך ההבדל לא היה מובהק סטטיסטי: יחס סיכון של 0.89 ברווח בר סמך 0.77-1.04 .
עם זאת שיעור האישפוזים בשל אי ספיקת לב היה נמוך יותר בקבוצת הספירונולקטון : 12% לעומת 14.2% , יחס סיכון 0.83 , רווח בר סמך 0.69-0.99 . לא היו הבדלים בפרמטרים האחרים של יעד המחקר המרכזי.
במחקר נכללו 270 מרכזים מ-6 ארצות, אשר גוייסו אליו 3,445 מטופלים. כל המטופלים היו עם אי ספיקת לב סימפטומטית, ועם EF של לפחות 45% (החציון היה 56%), אשר גוייסו על בסיס אישפוז בשל אי ספיקת לב בשנה האחרונה (71.5%) או רמות מוגברות של natriuretic peptide . המשתתפים חולקו באופן אקראי לטיפול ב-30 מ”ג ליום ספירונולקטון או פלצבו.
כאמור, בתוצאות הקליניות הכוללות לא היה הבדל מובהק בין הקבוצות, אך הייתה ירידה בשיעור האישפוזים בשל אי ספיקת לב בקבוצת ההתערבות.
המימצאים הללו היו עקביים ב-21 תתי קבוצות שונות. תועלת מובהקת נראתה במטופלים אשר קריטריון ההכללה שלהם היה רמות מוגברות של natriuretic peptide , אך לא בקרב אלה שגוייסו על רקע אישפוז לאחרונה בשל אי ספיקה.
דיווח על תופעות לוואי רציניות היה דומה בשתי הקבוצות, כ-48.5% בספירונולקטון ו-49.6% בפלציבו. מטופלים בספירונולקטון היו בסיכון גבוה יותר לפתח היפרקלמיה (18.7% לעומת 9.1% , p<0.001).
בנוסף, קבוצת הספירונולקטון הייתה בסיכון גבוה יותר לרמות קריאטינין גבוהות של לפחות כפול מהרמות הנורמליות . סיכון יחסי של 1.49 , בטווח 1.18-1.87), אך לא בסיכון מוגבר לצורך בדיאליזה. יש לציין שהעליה בסיכון להיפרקלמיה וקריאטינין תחת טיפול בספירונולקטון מוכרת וידועה.
החוקרים מצייינים שחשוב לבצע ניטור של המטופלים בספירונולקטון, ובמידה וזה לא אפשרי, עדיף שלא להשתמש בתרופה שכן הפגיעה יכולה להיות משמעותית יותר מהתועלת.
American Heart Association
Source reference: Pfeffer M, et al “Treatment of Preserved Cardiac Function Heart Failure with an Aldosterone Antagonist (TOPCAT)” AHA 2013; Abstract LBCT3-04.
