מיליוני חולי סרטן ברחבי העולם אינם מקבלים טיפול הולם בתרופות ממשפחת אופיואידים להקלה על כאבים, בשל מגבלות בקרה והעדר גישה וזמינות לטיפול התרופתי. למעלה ממחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת במדינות בהן ישנן מגבלות חוקיות ובירוקרטיות על תרופות ממשפחת אופיואידים, שנועדו למנוע שימוש לרעה ולעקוב אחר הטיפול התרופתי.
למעשה, לפי ההערכות, כחמישה מיליארד אנשים מתגוררים במדינות עם גישה מעטה או ללא גישה לטיפול להקלה על כאבים, גם לאלו עם מחלות מתקדמות.
פרופ’ נתן צ’רני מבית החולים שערי צדק בירושלים מסביר כי יוזמת GOPI (Global Opioid Policy Initiative) זיהתה מגמה של בקרה מופרזת במדינות מתפתחות רבות, המקשה מאוד על מתן טיפול תרופתי בסיסי להקלה על כאבים עזים עקב מחלות ממאירות.
פרופ’ צ’רני, העומד בראש קבוצת העבודה לטיפול פליאטיבי מטעם ה-ESMO (European Society for Medical Oncology), מסביר כי מדובר בטרגדיה שמקורה בכוונות טובות. בנוכחות בקרה מופרזת על השימוש באופיואידים, האמצעים למניעת שימוש לרעה מגוונים ופוגעים ביכולת מערכות הבריאות לספק טיפול להקלה על כאבים.
במחקר GOPI זיהו החוקרים בקרה מופרזת בחלק גדול מהמדינות המתפתחות בעולם. התוצאה היא שעבור חלק גדול מאוכלוסיית העולם, הנדרש לטיפול באופיואידים להקלה על כאבים על-רקע ממאירות, מצבים לאחר-ניתוח, מיילדות וכאב כרוני, הטיפול הנ”ל אינו זמין.
מדו”ח מטעם ה-ESMO, בשיתוף פעולה עם EAPC (European Association of Palliative Care), Pain and Policies Study Group, UICC (Union for International Cancer Control) וארגון הבריאות העולמי.
הסקר כלל 79 מדינות, עם 87% מהאוכלוסייה העולמית. מדובר בסקר המשך לסקר אירופאי משנת 2010 שנערך מטעם ה-ESMO ו-EAPC, בו נאספו נתונים אודות תרופות ואמצעי בקרה מ-21 מדינות במזרח אירופה ו-20 מדינות במערב אירופה, כולל ישראל.
באפריקה, אסיה, הקריביים, אמריקה הלטינית והמזרח התיכון, ESMO ושותפיה העריכו את הזמינות של שבעה אופיואידים ההכרחיים להקלה על כאב על-רקע ממאירות לפי מודל ארגון הבריאות העולמי (WHO Model List of Essential Medicines) ו-International Association for Hospice and Palliative Care: קודאין, אוקסיקודון פומי, מדבקת פנטניל, מורפין פומי בשחרור מיידי ואיטי, מורפין בזריקה ומתאדון פומי.
בכל האזורים שנבחנו, אופיואידים נכללו ברשימת התרופות החיוניות, אך לא היו זמינות באופן עקבי בכל מקום. עם מעט יוצאי דופן, קודאין ולפחות תכשיר מורפין אחד, ולעיתים יותר, הופיעו ברשימות ארציות. עם זאת, במדינות רבות שנבחנו, פחות מ-3 מבין 7 התרופות היו זמינות באופן שגרתי בבתי חולים ובתי מרקחת. באפריקה, 91% מכל המדינות כללו אופיואידים ברשימת התרופות החיוניות, אך רק 13% דיווחו כי מורפין בשחרור-מיידי היה זמין תמיד.
בכל האזורים שנבחנו תועדה חוסר-עקביות דומה בין ההיענות לסטנדרטים העולמיים ובין זמינות התרופות ומגוון התרופות הזמינות לחולים.
מספר מכשולים תורמים לגישה המוגבלת. אחד המכשולים כולל עדיפות נמוכה במערכות הבריאות. בנוסף, ישנה הסטיגמה הקשורה בטיפול באופיואידים, מאחר שלעיתים קרובות נעשה שימוש לרעה במסגרת פעולות פשיעה בסמים אלו.
מעבר לזמינות המוגבלת של האופיואידים החיוניים, מהסקר עולים מספר ממצאים עיקריים נוספים. למעט מספר חריגים, היכולת של רופאים לרשום ולספק תרופות אופיואידיות מוגבלת בשל מגבלות חוקיות ובירוקרטיות קפדניות מיושנות ומיותרות.
כמעט בכל המדינות שנכללו בסקר הייתה מדיניות נוקשה ובירוקרטיה שמנעה שימוש הולם בתרופות לאיזון כאבים. בנוסף, בכל האזורים, היו מגבלות על סוג בתי החולים או היחידות שקיבלו היתר לספק אופיואידים, עם הגדרת המינון ומשך הטיפול והרופאים בעלי היתר לספק מרשם לטיפול.
מרכיבים מרכזיים אחרים כוללים חששות בנוגע לבטיחות והתמכרות לאופיואידים ותפיסה שגויה לפיה תרופות אלו צריכות לשמש רק בחולים הנוטים למות. נושאים אלו, בשילוב עם חוסר מודעות בנוגע לתועלת של התרופות בהקלה על כאבים וסבל, הובילו להפחתת הדרישה לאופיואידים מצד חולים ובני המשפחה שלהם.
יתרה מזאת, חולים המחפשים גישה לטיפול לעיתים קרובות ניצבים בפני מכשולים בירוקרטיים ומגבלות עקב עלות הטיפול, דוגמת טפסי מרשם מסובכים, סבסוד מוגבל של הממשלה ומגבלות רבות על מינון הטיפול, ללא תלות בדרגת הכאב.
Ann Oncol. 2013;24(Suppl 11).
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!