ההשפעה החיובית של אכילת תפוח או נטילת סטטינים בכל יום (BMJ)

באנגלית ישנו פתגם נפוץ, An apple a day will keep the doctor away, וכעת, מנתונים חדשים עולה כי אכילת תפוח נוסף בכל יום עשויה למנוע כ-8,500 מקרי תמותה עקב מחלות כלי דם בבריטניה. הירידה בתמותה עקב מחלות כלי דם עם הוספת תפוחים לתזונה עולה בקנה אחד עם הירידה הצפויה עם מתן טיפול בסטטינים במטופלים בגילאי 50 שנים ומעלה.

החוקרים כותבים כי ברחבי המדינות הדוברות-אנגלית, תפוח הינו סמן לבריאות וסטטינים כיום מקובלים מאוד כתרופות נפוצות ברחבי העולם.

בארצות הברית, הנחיות ה-ACC (American College of Cardiology) ו-AHA (American Heart Association) לטיפול בכולסטרול מציעות טיפול למניעה ראשונית במטופלים עם ערכי LDL בטווח 70-189 מ”ג לד”ל וסיכון למחלה טרשתית של כלי הדם של 7.5% ומעלה בתוך עשר שנים. בבריטניה, ההנחיות פחות אגרסיביות וממליצות על טיפול בסטטינים למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם במידה ושיעור הסיכון בתוך עשר שנים הינו 20% ומעלה.

עם זאת, קיימת מחלוקת בבריטניה בנוגע להרחבת הטיפול בסטטינים בכל המטופלים בגילאי 50 שנים ומעלה.

להערכת התועלת האפשרית של הרחבת הטיפול בסטטינים, החוקרים התבססו על נתונים מסקירת Cholesterol Treatment Trialists’, שהדגימו ירידה של 12% בשיעורי התמותה עקב מחלות כלי דם לכל ירידה של 39 מ”ג לד”ל בערכי LDL.

להערכת חשיבות אכילת תפוח בכל יום, החוקרים התבססו על מודל PRIME (Published Risk Assessment Model), הכולל משתנים תזונתיים שונים, בו החוקרים יכולים להחליף את בחירות המזון השונות להערכת ההשפעות על בריאות האוכלוסייה. ההנחה היא כי משקל התפוח הינו 100 גרם והצריכה הקלורית נותרת קבועה באופן זזה יכלו החוקרים להעריך את ההשפעה של החלפת תפוח ביום על התמותה עקב מחלות כלי דם בבריטניה.

באשר לטיפול בסטטינים, הצעת הטיפול ל-17 מיליון מטופלים נוספים, בהנחת היענות של 70%, תביא למניעת 9,400 מקרי תמותה עקב מחלות כלי דם בכל שנה. בהנחת 70% היענות לצריכת תפוח לוותה במניעת 8,500 מקרי תמותה עקב מחלות כלי דם החוקרים מוסיפים כי מתן מרשם לטיפול בסטטינים לכל המטופלים המתאימים לטיפול תוביל ל-1,200 מקרים של כאבי שרירים, 200 מקרים של רבדומיוליזיס ו-12,300 מקרים של סוכרת.

מעניין לציין כי עלות הטיפול בסטטינים עומדת על 180 מיליון פאונד, בהשוואה לעלות תפוחים העומדת על 260 מיליון פאונד.

BMJ 2013

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית

מקור: Biomedicines
ד"ר דוד טובבין
ד"ר דוד טובבין
אין תגובות|10/12/2025

לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

דעת המומחים לאנדוקרינולוגיה והמלצות האיגוד לרפואת המתבגרים לגבי הטיפול בחסר בויטמין  D בילדים ובמתבגרים (CME)

מערכת האתר
מערכת האתר

חסר בויטמין D נפוץ מאוד בילדים ובמתבגרים באופן גלובלי. בגיל הילדות חסר זה יכול להוביל לרככת, לנכות ואף לתחלואה מסכנת חיים. בעשור השני לחיים מסת העצם גדלה משמעותית ולכן גיל ההתבגרות הינו תקופה קריטית לבריאות העצם בהמשך החיים. מעבר לכך, הידע לגבי השפעותיו הגופניות של ויטמין D שאינן קשורות בבריאות העצם הולך ומתרחב. קיימת חשיבות רבה להקפדה על ערכי ויטמין D תקינים בגיל הילדות וההתבגרות. מוצגות כאן יחד עמדת המומחים באנדוקרינולוגיה מהעיתון expert opinion of endocrinology and metabolism  ונייר העמדה של האיגוד לרפואת המתבגרים, שפורסם בעיתון לרפואת המתבגרים, כדי לסכם את ההמלצות הנוגעות לבירור ולטיפול בחסר בויטמין D בילדים ובמתבגרים.

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

צריכת מיצים מ-100% פירות ומשקל גופם של ילדים ומבוגרים (JAMA Pediatr)

ד"ר עדי זיו
ד"ר עדי זיו

ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, מביא אנליזה וסקירה סיסטמית שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, ששמה לה למטרה לאחד את המידע הידוע לגבי צריכת מיצים המורכבים מ-100% פירות והבנת ההשפעה של צריכה זו על משקל הגוף בילדים ומבוגרים.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן