הערכת התועלת של Varenicline (צ’מפיקס) כטיפול אחזקה להפסקת עישון בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות (JAMA)

מאת ד”ר עמית עקירוב 

בכתב העת JAMA מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במעשנים עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות שהצליחו להיגמל מעישון, טיפול אחזקה ב-Varenicline (צ’מפיקס, פייזר) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי הביאו לשיפור שיעורי הפסקת עישון לאורך זמן, בהשוואה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בלבד לאחר שנה אחת של טיפול ושישה חודשים לאחר הפסקת הטיפול.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לפי ההערכות, למעלה ממחצית מהחולים עם הפרעות פסיכיאטריות חמורות מעשנים באופן קבוע. טיפול סטנדרטי בתרופות להפסקת עישון מסייע בשיפור שיעורי הפסקת עישון בטווח הקצר, אך מרבית המטופלים חוזרים לעשן זמן קצר לאחר הפסקת הטיפול. במסגרת המחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם במעשנים עם סכיזופרניה והפרעה דו-קוטבית שיעורים גבוהים יותר של גמילה מעישון עם טיפול אחזקה ב-Varenicline, בהשוואה לטיפול סטנדרטי.

החוקרים ערכו מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שנערך בעשרה מרכזים לבריאות הנפש בקהילה. מבין 247 מעשנים עם סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, שגויסו בין מרץ 2008 ועד אפריל 2012, 204 טופלו ב-Varenicline וטיפול קוגניטיבי-התנהגתי ו-87 ענו על הקריטריונים לגמילה מעישון ונכללו בתכנית למניעת חזרה לעישון.

משתתפים שנגמלו מעישון במשך לפחות שבועיים לאחר 12 שבועות טיפול ב-Varenicline, חולקו באקראי לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול ב-Varenicline (1 מ”ג, פעמיים ביום) או פלסבו בין שבועות 12-52. לאחר מכן המשתתפים הפסיקו את הטיפול במחקר והיו במעקב עד לשבוע 76.

התוצא העיקרי של המחקר היה שיעורי גמילה מעישון במשך שבוע לאחר 52 שבועות מחקר, בתום שלב מניעת הישנות, עם אישור לפי ריכוז פחמן חד-חמצני באוויר בנשיפה. תוצאים משניים כללו שיעורי גמילה לאחר 12-64 שבועות, עם אישור ביוכימי לגמילה מעישון ולאחר 12-76 שבועות, על-בסיס דיווחים עצמיים.

61 משתתפים השלימו את שלב מניעת הישנות של המחקר; 26 פרשו מהמחקר (7 מטופלים ב-Varenicline ו-19 מטופלי פלסבו) והוגדרו ככאלו שחזרו לעשן; 18 מהם חזרו לעשן לפני שפרשו מהמחקר. לאחר 52 שבועות, שיעורי הגמילה מעישון עמדו על 60% בקבוצת הטיפול ב-Varenicline (24 מבין 40 מטופלים) לעומת 19% (9 מבין 47) מטופלי פלסבו (יחס סיכויים של 6.2, P<0.001). לאחר 12-64 שבועות, 45% (18 מבין 40 משתתפים) מהמטופלים ב-Varenicline, בהשוואה ל-15% מהמטופלים בפלסבו (7 מבין 47 משתתפים) נגמלו מעישון (יחס סיכויים של 4.6, p=0.004) ולאחר 12-76 שבועות, 30% מהמטופלים ב-Varenicline (12 מבין 40 משתתפים) לעומת 11% מהמטופלים בפלסבו (5 מבין 47 משתתפים) נגמלו מעישון (יחס סיכויים של 3.4, P=0.03).

החוקרים לא זיהו השפעה משמעותית של הטיפול על דירוג תסמינים פסיכיאטריים או אירועים פסיכיאטרים חריגים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי טיפול אחזקה ב-Varenicline מביא לעליה במשך הגמילה מעישון בחולים עם סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית.

JAMA. 2014;311(2):145-154

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן