מתוצאות מחקר רב-מרכזי, אקראי, עולה כי לאיזון הדוק של רמות הסוכר בדם בילדים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ אין השפעה משמעותית על התוצאות הקליניות המג’וריות, אם כי ההיארעות של היפוגליקמיה הייתה גבוהה יותר עם איזון הדוק של רמות הסוכר בדם, בהשוואה לטיפול קונבנציונאלי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מענה לשאלה אם יש עדיפות לעירוי אינסולין לאיזון הדוק של היפרגליקמיה בילדים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ.
במסגרת המחקר נכללו ילדים בגילאי 16 שנים ומטה, שאושפזו ליחידות טיפול נמרץ בילדים עם צפי להנשמה מכאנית ותרופות וזואקטיביות למשך לפחות 12 שעות. המשתתפים חולקו באקראי לאיזון הדוק של רמות הסוכר בדם, עם יעד סוכר בדם של 72-126 מ”ג לד”ל, או איזון קונבנציונאלי, עם יעד סוכר נמוך מ-216 מ”ג לד”ל. התוצא העיקרי היה מספר הימים ששרדו וללא הנשמה מכאנית לאחר שלושים ימים מההקצאה האקראית. בניתוח לפי תתי-קבוצות, שהוגדר מראש, ערכו החוקרים השוואה בין ילדים שעברו ניתוח לבבי ואלו שלא עברו ניתוח זה. כמו כן, הם בחנו את עלויות הטיפול הרפואי באשפוז ובקהילה.
מדגם המחקר כלל 1,369 חולים ב-13 מרכזים באנגליה, שעברו הקצאה אקראי: 694 לאיזון הדוק של רמות הסוכר בדם ו-675 לאיזון קונבנציונאלי של רמות הסוכר בדם; 60% עברו ניתוח לבבי. ההבדל העיקרי בין הקבוצות במספר הימים ששרדו וללא הנשמה מכאנית לאחר 30 ימים עמד על 0.36 ימים; ההשפעות לא היו שונות לפי תתי-קבוצות.
אירועי היפוגליקמיה חמורה (סוכר בדם מתחת ל-36 מ”ג לד”ל) תועדו בשיעור גבוה יותר בילדים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, בהשוואה לטיפול הקונבנציונאלי (7.3% לעומת 1.5%, P<0.001). בסיכומו של דבר, העלויות הממוצעות לאחר 12 חודשים היו נמוכות יותר עם איזון הדוק של רמות הסוכר בדם, בהשוואה לאיזון קונבנציונאלי של רמות הסוכר בדם. העלויות הממוצעות היו דומות בשתי הקבוצות בתת-ניתוח לפי ניתוחי לב, אך בתת-קבוצה של ילדים שלא עברו ניתוח לבבי, העלות הממוצעת הייתה נמוכה משמעותית עם איזון הדוק של רמות הסוכר בדם, בהשוואה לאיזון קונבנציונאלי של רמות הסוכר בדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בטיפול בילדים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, אין עדיפות לאיזון הדוק של רמות הסוכר בדם. יתרה מזאת, גישה זו מלווה בסיכון מוגבר להיפוגליקמיה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!