ממצאי מחקר חדש שופכים אור על התקדמות גידולים של בלוטת האדרנל, שזוהו באקראי במהלך בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת שבוצעו במסגרת הערכה רפואית כללית. המומחים קובעים כי גם בהעדר סימנים קליניים של רמות קורטיזול גבוהות בדם, בחולים עם גידולי אדרנל ועליה קלה ברמות קורטיזול בדם קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ב-4% מכלל בדיקות ה-CT מזוהים גידולים אקראיים בבלוטת האדרנל שהם שפירים וקרויים גם “גידולים שקטים”, מאחר ואינם מלווים בתסמינים קליניים. אנדוקרינולוגים פוגשים יותר ויותר מטופלים אלו, לאור העליה בשכיחות ביצוע בדיקות ההדמיה. עם זאת, עד כה לא היו עדויות באשר לאופן ניהול החולים הללו.
במסגרת המחקר הרטרוספקטיבי נכללו 198 מטופלים במרפאות חוץ עם גידולי אדרנל שקטים, שהופנו למכון האנדוקריני בתקופה שבין 1995-2010. המשתתפים נבדקו כל 18-30 חודשים במהלך חמש השנים הראשונות (מעקב ממוצע של 7.5 שנים).
המשתתפים סווגו לקבוצות בהתאם לריכוזי קורטיזול בדמם, שנקבעו במבחן דיכוי דקסמתזון. בתום המעקב, המשתתפים סווגו בשנית עם החמרה בדפוסי הפרשת מרכיבים פעילים מהגידול או ללא שינוי בדפוס הנ”ל.
המשתתפים סווגו לארבע קבוצות: משתתפים עם גידולי אדרנל שזוהו באקראי והיו יציבים ולא-מפרישים (ריכוז קורטיזול נמוך מ-50 ננומול לליטר, 114 חולים); אלו עם גידולים שהיו יציבים אך עם הפרשה של כמות קטנה של קורטיזול (פנוטיפ ביניים, ריכוז קורטיזול בטווח 50-138 ננומול לליטר); אלו עם תסמונת קושינג תת-קלינית (רמות קורטיזול מעל 138 ננומול לליטר) ואלו עם החמרה בדפוס ההפרשה (23 חולים).
בהשוואה אל מול חולים עם גידול אקראי לא-מפריש ויציב, ההיארעות של אירועים קרדיווסקולאריים (מחלת לב כלילית או אירועים מוחיים) הייתה גבוהה יותר בחולים עם פנוטיפ ביניים יציב או תסמונת קושינג תת-קלינית (6.7% לעומת 16.7%, p=0.04) ובאלו עם החמרה בדפוס ההפרשה מהגידול (6.7% לעומת 28.4%, p=0.02).
החוקרים מדווחים כי אירועים קרדיווסקולאריים היו קשורים בקשר בלתי-תלוי עם שינוי בריכוז קורטיזול לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון (יחס סיכון של 1.13, P=0.001).
שיעורי ההישרדות היו נמוכים יותר בחולים עם פנוטיפ ביניים יציב או תסמונת קושינג תת-קלינית, בהשוואה לאלו עם מסה לא-מפרישה ויציבה (57.0% לעומת 91.2%, p=0.005). שיעורי התמותה לא היו שונים בין שתי הקבוצות.
גורמים שהיו קשורים עם התמותה כללו גיל (יחס סיכון של 1.06) וריכוז קורטיזול לאחר מבחן דיכוי דקסמתזון (יחס סיכון של 1.10).
בהשוואה לחולים עם גידול אקראי יציב ולא-מפריש, שיעורי ההישרדות הלא-מתוקנים לתמותה קרדיווסקולארית היו נמוכים יותר בחולים עם פנוטיפ ביניים יציב או תסמונת קושינג תת-קלינית (97.5% לעומת 78.4%, p=0.02) ובאלו עם החמרה בדפוס ההפרשה מהגידול (97.5% לעומת 60%, p=0.01).
החוקרים מסכמים וכותבים כי גם בהעדר סימנים קליניים להיפרקורטיזוליזם גלוי, בחולים עם ממצאים אקראיים בבלוטת האדרנל והיפרקורטיזוליזם קל קיים סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים ותמותה.
Lancet Diabetes Endocrinol. Published online January 29, 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!