טיפול במינון קבוע של Rituximab עשוי להביא להפוגה ממושכת בפמפיגוס, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי, שפורסמו בכתב העת JAMA Dermatology.
החוקרים מאמינים כי טיפול ב- Rituximab עשוי לשמש כטיפול קו-ראשון מאחר והינו טיפול יעיל, נסבל היטב ומונע את תופעות הלוואי הרבות של סטרואידים סיסטמיים. בסופו של דבר המטרה היא לספק את איכות החיים הכוללת הטובה ביותר לחולים והתועלת הכלכלית עם הטיפול הנכון למחלה הנכונה.
נראה כי Rituximab הינו טיפול יעיל במספר מחלות אוטואימוניות, אך צורת הטיפול הטובה ביותר בפמפיגוס אינה-ידועה. במחקר הנוכחי הם סקרו את הניסיון שלהם עם פרוטוקול טיפול במינון-קבוע של Rituximab (1 גרם דרך הוריד בימים 1 ו-15 ולאחר מכן 500 מ”ג דרך הוריד במרווחים של שישה חודשים, לפי הצורך) ב-92 חולים: 84 חולים עם Pemphigus Vulgaris ו-8 חולים עם Pemphigus Foliaceus.
חציון משך המחלה לפני הטיפול ב- Rituximab עמד על 24 חודשים, כאשר 83% מהחולים טופלו בקורטיקוסטרואידים סיסטמיים או טיפול לדיכוי חיסוני בעת העירוי הראשון של Rituximab.
בכל החולים תועד שיפור לאחר הטיפול ב- Rituximab: ב-74 חולים (80%) תועדה הפוגה מלאה לאחר מחזור הטיפול הראשון, ובכל החולים תועדה הפוגה מלאה עד המחזור הרביעי לטיפול.
לאחר מחזור הטיפול הראשון תועדו 56 הישנויות (61%), עם חציון זמן עד להישנות של 15 חודשים. הזמן הממוצע עד להישנות היה קצר יותר משמעותית בחולים שקיבלו טיפול אדג’וונטי (12 חודשים), בהשוואה לאלו שלא קיבלו טיפול אדג’וונטי (40.6 חודשים).
בעת המעקב האחרון (חציון של 24 חודשים לאחר מחזור הטיפול הראשון), ב-56 חולים (61%) תועדה הפוגה מלאה, ב-26 חולים (28%) תועדה הפוגה מלאה תחת טיפול, בשני חולים (2%) תועדה הפוגה חלקית ובחמישה חולים (5%) תוארה התלקחות/הישנות.
בכל 15 החולים עם לפחות 45 חודשי מעקב תועדה הפוגה מלאה בנקודה מסוימת במהלך המעקב.
עוד תוארו במהלך המעקב שני מקרי תמותה, שאינם קשורים לטיפול ב- Rituximab, ולא תוארו סיבוכים זיהומיים חמורים. 15 חולים פיתחו תגובות לעירוי, אך רק אחד נדרש להפסיק את הטיפול.
לאור ממצאי המחקר, החוקרים מאמינים כי יש לשקול את הטיפול ב- Rituximab כטיפול ראשוני או מוקדם בחולים עם גישה לטיפול זו.
JAMA Dermatol 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!