מעדויות חדשות עולה כי חשיפה כרונית למצבי דחק מאיצה התבגרות מוקדמת של ילדים בעקבות האצת קיצור הטלומרים בילדים.
במחקר עוקבה שכלל 40 ילדים בגילאי 9 שנים, ממוצא אפריקאי-אמריקאי, עלה כי אלו שהתגוררו בבתים עם הכנסה נמוכה, השכלה אימהית נמוכה ומבנה משפחתי לא-יציב, אורך הטלומרים היה קצר משמעותית, בהשוואה לילדים בסביבות יציבות יותר.
מעניין לציין כי הקשר הנ”ל תווך ע”י שינויים במסלולי סרטונין ודופמין. במילים אחרות, אורך הטלומרים הקצר ביותר תואר במשתתפים בסביבות עניות עם מדדי רגישות גנטית הגבוהים ביותר, בעוד שהטלומרים הארוכים ביותר זוהו בילדים בסביבות עשירות יותר עם מדדי רגישות גנטית גבוהים.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בילדים ממשפחות בני מיעוטים ומבתים בעלי הכנסה נמוכה, כמו גם להעריך את החשיבות של רגישות גנטית. הם בחנו את הנתונים אודות 40 בנים שחורים ממחקר Fragile Families and Child Wellbeing Study, בגילאי 9 שנים.
לדבריהם, הם התמקדו בילדים אפריקאים-אמריקאים מאחר ומדובר באוכלוסיה שלא נבחנה דיו במחקרים והם התמקדו בבנים מאחר ומחקר קודם מצא כי בנים עשויים להיות רגישים יותר מבנות לתנאי משפחה שליליים.
20 מהמשתתפים גדלו בסביבות שליליות ו-20 אחרים גדלו בסביבות חיוביות. מצבים כלכליים, נתונים דמוגרפיים של האם, מבנה המשפחה ואיכות ההורות נבחנו כולם בעת הערכת הסביבה בה גדלו הילדים.
דגימת דנ”א מהרוק שימש להערכת אורך הטלומרים, מאחר ובדיקת דם, המשמשת לעיתים קרובות יותר להערכת אורך טלומרים, קשה יותר לאיסוף ויקרה יותר.
מהתוצאות עלה כי בילדים שגרו בסביבות שליליות אורך הטלומרים היה קצר ב-19%, בהשוואה לאלו שהתגוררו בסביבות חיוביות (p=0.02). כאשר בחנו מודלים ספציפיים, החוקרים מצאו כי הכפלת היחס בין ההכנסה המשפחתית והצרכים המשפחתיים לוותה בעליה של 5% באורך הטלומרים (p=0.03).
בנוסף, בבנים לאימהות עם השכלה תיכונית נרשמה עליה של 32% באורך הטלומרים, בהשוואה לבנים לאימהות ללא בגרויות (p=0.006), ובאלו לאימהות עם לפחות השכלה על-תיכונית מסוימת נרשמה עליה של 35% באורך הטלומרים (p=0.005).
חשיפה למספר שינויים במבנה המשפחתי נקשרה עם ירידה של 40% באורך הטלומרים במשתתפים ומדדי איכות הורות נמוכים נקשרו עם ירידה של 3%.
כאשר החוקרים בחנו את האינטראקציה בין הגנים והסביבה, הם מצאו קשר משמעותי בין סביבה חברתית ובין מדדי רגישות סרטונין (p<0.05).
עוד זוהה קשר שלילי בין הסביבה החברתית ובין אורך הטלומרים במשתתפים עם וריאנטים גנטיים במסלולי דופמין וסביבה שלילית. לסיום, בילדים עם שני גנוטיפים רגישים לסרטונין, או יותר, תועד הבדל גודל באורך הטלומרים בין הסביבות.









תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!