תוצאות סותרות בנוגע לחשיבות תוספי וויטמין D בחולי אסתמה (מתוך כנס מטעם ה-ATS)

לתוספי וויטמין D אין השפעה משמעותית על השיעור הכולל של כשלון טיפול ראשון או התלקחות בחולים עם אסתמה ורמות נמוכות של וויטמין D, כך עולה מתוצאות מחקר VIDA (Vitamin D Add-in therapy Enhances Corticosteroid Responsiveness in Asthma). עם זאת, בחולים עם רמות תקינות של וויטמין D, תועדה ירידה משמעותית בשיעור ההתלקחויות ושיעור כישלונות טיפול ראשון.

במונחים של מאזן עלות/תועלת, קיים די פוטנציאל לתועלת והסיכון נמוך. אך בכדי שההמלצה תהפוך להצהרת בריאות הציבור, יש לנקוט בגישה שמרנית יותר.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 408 מבוגרים עם אסתמה תסמינית ורמות 25-Hydroxyvitamin D בדם נמוכות מ-30 ננוגרם למ”ל בתשעה מרכזים רפואיים בארצות הברית. החולים חולקו באקראי לטיפול פומי ב-Vitamin D3 במינון 100,000 IU ולאחר מכן 4,000 IU ליום למשך 28 שבועות (201 חולים) או פלסבו (207 חולים).

כל החולים קיבלו טיפול במשאפי Ciclesonide במינון 320 מיקרוגרם ליום. כאשר הושג איזון של מחלת הריאות לאחר 12 שבועות, המינון של Ciclesonide הופחת ל-160 מיקרוגרם ליום למשך שמונה שבועות. במידה ובקרת המחלה נותרה על כנה, המינון הופחת ל-80 מיקרוגרם ליום למשך שמונה שבועות נוספים.

המחקר לא ענה על התוצא העיקרי שלו. לא זוהו הבדלים בזמן עד לכישלון ראשון של הטיפול שהוגדר כירידה בתפקוד הריאתי ועליה בשימוש בביתא-אגוניסטים, טיפול סיסטמי בסטרואידים וניצול שירותי בריאות בין מטופלים בוויטמין D ומטופלי פלסבו (יחס סיכון מתוקן של 0.9, p=0.54).

המחקר גם לא ענה על תוצא הסיום המשני. לא זוהו הבדלים במספר ההתלקחויות בין מטופלים בוויטמין D ומטופלי פלסבו (יחס סיכון מתוקן של 0.63, p=0.05).

עם זאת, לאחר 28 שבועות, תועד הבדל משמעותי במינון המצטבר של Ciclesonide בין המטופלים בוויטמין D ובין מטופלי פלסבו (111.3 לעומת 126.2 מיקרוגרם ליום, p=0.02).

בנוסף, השיעור הכולל של כשלון טיפול באסתמה היה נמוך משמעותית ושיעור ההתלקחויות היה נמוך משמעותית בחולים בהם רמות וויטמין D התנרמלו.

בקבוצת המטופלים בוויטמין D, 82% מהמשתתפים הגיבו לטיפול והשיגו רמות 25-Hydroxyvitamin D של לפחות 30 ננוגרם למ”ל. שיעור כישלונות הטיפול היה נמוך משמעותית בתת-קבוצה זו של חולים שהגיבו לטיפול, בהשוואה למטופלי פלסבו (יחס סיכון מתוקן של 0.6, P=0.03), כמו גם שיעור ההתלקחויות (יחס סיכון מתוקן של 0.5, p=0.01).

החוקרים מאמינים כי תוספי וויטמין D ימצאו יעילים לפחות בחלק מהחולים עם אסתמה ורמות נמוכות של וויטמין D. הם מתכננים לבחון את שיעור ההתלקחויות בילדים המשיגים רמות מספקות של הוויטמין.

מתוך כנס מטעם ה-ATS (American Thoracic Society)

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

שינויי אקלים עולמיים והשפעתם על בריאות הפריון ועל היריון

מקור: Journal of Mid-life Health
ד"ר נורה גורכד שפסו
ד"ר נורה גורכד שפסו
אין תגובות|12/10/2025

במאה ה־21 הוגדרו שינויי האקלים כאיום מהותי על בריאות הציבור, וזאת עם השלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. תחום הבריאות הרבייתית, אשר עד כה נחשב לנחקר פחות, מתברר כחשוף במיוחד

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

יעילות קורטיקוסטרואידים במתן פומי לצפצופים חריפים בגיל טרום בית ספר (The Lancet Respiratory Medicine)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/11/2024

האזינו כעת למגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 5: קורטיקוסטרואידים במתן פומי יעילים בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לְאסתמה (בדרך כלל נצפים בילדים בני 6 ומעלה), אך אין להם השפעה בטיפול בצפצופים חריפים הקשורים לברונכיוליטיס (בדרך כלל נצפים בילדים מתחת לגיל 12 חודשים). כך עולה מסקירה שיטתית וממטה אנליזה חדשה שפורסמה ב- The Lancet Respiratory Medicine.

מעקב עד גיל ההתבגרות לאחר חשיפה מוקדמת לבוטנים למניעת אלרגיה (New England Journal of Medicine Evidence)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 4, תחום פדיאטרי: צריכת בוטנים, החל מינקות ועד גיל 5 שנים, הובילה לסבילות מתמשכת לבוטנים עד גיל ההתבגרות בלא קשר לצריכת בוטנים לאחר מכן. דבר המוכיח שאפשר להגיע למניעה ולסבילות ארוכת טווח באלרגיה למזון. כך עולה מניסוי אקראי חדש שפורסם ב-New England Journal of Medicine Evidence.

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הקשור למזון (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|14/03/2024

אלרגיות למזון ואנפילקסיס הן אתגר בריאותי משמעותי, המשפיע על אנשים בכל הגילים. סקירה זו מתעמקת בפתופיזיולוגיה, באפידמיולוגיה, באלרגנים נפוצים, בהיסטוריה טבעית, בהתייצגות קלינית, באבחון, במניעה ובטיפול באלרגיות למזון בתיווך נוגדני IgE, עם דגש מיוחד על תסמונת אלפא-גל. הבנת המורכבות של מצבים אלה חיונית בעבור רופאים, מטופלים ובני משפחותיהם כדי להבטיח טיפול נכון ומניעה של תגובות אלרגיות חמורות.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן