מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ASCO (American Society of Clinical Oncology), עולה כי ניתן לזהות באופן מהימן הישנות לאחר טיפול בממאירות ראשונית של השד עם בדיקת cfDNA (Circulating Free DNA).
מוטאציות ספציפיות לגידולים זוהו שישה חודשים לאחר הטיפול הראשוני ב-4 מבין 5 נשים עם הישנות לאחר ניתוח, אך באף אחת מבין 26 הנשים בהן לא תועדה הישנות של המחלה. ההישנות תועדה לאחר חציון של 8.1 חודשים מהניתוח.
החוקרים מדגישים כי מרבית המחקרים הקודמים בנושא cfDNA התמקדו בגידולים גרורתיים, בעוד שהחולות במחקר הנוכחי אובחנו עם סרטן שד בשלב מוקדם.
מבין 31 הנשים עם ממאירות ראשונית של השד, בשלב מוקדם, ב-35% מדובר היה במחלה חיובית לקולטנים לאסטרוגן ושלילית ל-HER2. חציון המעקב עמד על 17 חודשים. כל הנשים קיבלו טיפול כימותרפי ניאו-אדג’וונטי לפני הניתוח, כאשר במרבית המקרים מדובר היה ב-Epirubicin ו-Cyclophosphamide עם Paclitaxel, עם או ללא Trastuzumab.
דגימות פלזמה נלקחו לפני הטיפול הכימותרפי הניאו-אדג’ווהטי ולאחר הניתוח, ולאחר מכן כל שישה חודשים.
לזיהוי מוטאציות ספציפיות לגידולים, החוקרים ערכו ריצוף של ביופסיות הגידול בתחילת המחקר. לפחות אחת מהמוטאציות המובילות להתפתחות סרטן שד זוהתה בתחילת המחקר ב-75% מהנשים.
למעקב אחר המוטאציות ב-cfDNA, בדיקות PCR (Polymerase Chain Reaction) דיגיטאליות פותחו לכל מוטאציה לגידול. הבדיקות כימתו את הדנ”א הספציפי לגידול לרמת המולקולה הבודדת והיו מדויקות והדירות.
בתחילת המחקר, לא זוהו הבדלים במוטאציות ספציפיות לגידול בין חמש הנשים עם הישנות של המחלה במהלך המעקב ובין 26 הנשים ללא הישנות המחלה.
מיד לאחר הניתוח, ב-4 מבין 5 הנשים שפיתחו הישנות של המחלה זוהו מוטאציות ב-cfDNA; לא זוהו מוטאציות ב-cfDNA בחולות בהן לא אובחנה הישנות של המחלה.
עם הזמן, מספר המוטאציות ב-cfDNA גדל בנשים עם הישנות של המחלה.
החוקרים מתארים שני מקרים של חולות סרטן שד עם אותה מוטאציה ב-PI3CA. בתחילת המחקר, בחולה אחת זוהו 12 עותקים של cfDNA למ”ל ובחולה השניה זוהות 16 עותקים למ”ל. לאחר הניתוח, בחולה שלא פיתחה הישנות בהמשך לא זוהו cfDNA, בעוד שבחולה עם הישנות זוהו 7 עותקים למ”ל, עדות לכשלון סילוק מחלה עם מיקרו-גרורות.
שישה חודשים לאחר הניתוח, בחולה שפיתחה הישנות זוהו 198 עותקים למ”ל, עם הישנות לאחר 8 חודשים. לפני ההישנות תועדה עליה עקבית ברמות cfDNA של הגידול בדם.
בחולה השניה מספר העותקים נותר אפסי ולא הייתה עדות למחלה 23.2 חודשים לאחר הניתוח.
בחולה החמישית עם הישנות של המחלה תועדה הישנות מבודדת במוח תחת טיפול ב-Trastuzumab לאחר תגובה פתולוגית מלאה בגידול הראשוני בשד, ולא זוהו מוטאציות cfDNA בעת ההישנות. ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם דיווח קודם שפורסם לאחרונה, ולפיו קשה לזהות עותקי cfDNA במקרים של גליומה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מספקים עדות ראשונית לאפשרות מעקב אחר מוטאציות לזיהוי הישנות של סרטן שד, אך דרושה עבודה נוספת בנושא.
2014 Annual Meeting of the American Society of Clinical Oncology
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!