במאמר שפורסם בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ככל שמטופל נוטל טיפול באספירין במינון נמוך למשך תקופה ארוכה יותר, כך הסיכון לממאירות של הלבלב הוא נמוך יותר.
ממצאים אלו מצטרפים לעדויות המעידות על ההשפעה המונעת של אספירין בחולים עם ממאירות של הלבלב וגידולים אחרים.
במסגרת המחקר נערכה סקירה סיסטמית להערכת הטיפול באספירין בכל 362 החולים שאובחנו עם ממאירות של הלבלב בקונטיקט, בתקופה שבין 2005-2009 ומדגם אקראי של 690 ביקורות ללא-ממאירות מהאוכלוסיה הכללית.
כל המשתתפים במחקר עברו ראיונות אישיים במטרה לקבוע את מועד התחלת הטיפול באספירין, מספר שנות הטיפול התרופתי, סוג הטיפול באספירין שנטלו (מינון נמוך או סטנדרטי) ואם הפסיקו את הטיפול התרופתי.
טיפול באספירין במינון נמוך, שניתן לרוב למניעת מחלות לב וכלי דם, הוגדר כמינון של 75-325 מ”ג ביום. טיפול באספירין במינון רגיל, שניתן לרוב להקלה על כאבים או כתכשיר נוגד-דלקת, הוגדר כמינון גבוה מ-325 מ”ג, שניתן כל 4-6 שעות.
לכל שנת טיפול באספירין, הסיכון לממאירות של הלבלב ירד ב-6% עם טיפול באספירין במינון נמוך וב-2% עם טיפול באספירין במינון רגיל. הירידה בסיכון לממאירות של הלבלב הייתה גדולה יותר באלו שהחלו בטיפול באספירין במינון נמוך 20 שנים לפני הגיוס למחקר, בהשוואה לאלו שהחלו בטיפול שלוש שנים לפני הגיוס למחקר (60% לעומת 48%).
בנוסף, הפסקת הטיפול באספירין בשנתיים שקדמו למחקר לוותה בעליה של פי שלוש בסיכון לממאירות של הלבלב, בהשוואה לטיפול רציף באספירין (יחס סיכויים של 3.24).
החוקרים מציינים כי בחולים המפתחים ממאירות של הלבלב ניתן לזהות שינויים פיזיולוגיים מגוונים, כולל הפרעות בטעם, המופיעים לרוב 2-3 שנים לפני אבחנת הממאירות. חולים אלו נוטים יותר להפסקת הטיפול באספירין, ולכן לעיתים קשה להבחין בין היבטים שונים של דפוס טיפול באספירין והסיכון לממאירות של הלבלב. הם מזהירים כי הטיפול באספירין אינו נטול סיכונים וחשוב לשקול בכל מקרה לגופו את הסיכון והתועלת.
Cancer Epidemiol Biomarkers Prev. Published online June 26, 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!