היתרונות של הליכה בחולים עם מחלת פרקינסון (Neurology)

הליכה מאומצת שלושה ימים בשבוע הביאה לשיפור כמעט בכל התחומים בחולים עם מחלת פרקינסון קלה עד בינונית, כך עולה מתוצאות מחקר פרוספקטיבי קטן, שפורסמו בכתב העת Neurology.

לאחר שישה חודשי השתתפות בתכנית פעילות אירובית המבוססת על הליכה, בחולים תועדו מדדים גבוהים יותר לא רק בתפקוד המוטורי ובסיבולת לב-ריאה, אלא גם במדדי עייפות, מצב רוח ואף אחד המרכיבים של תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים גייסו למחקר 60 חולים בגילאי 50-80 שנים עם תסמינים קלים-עד-מתונים של מחלת פרקינסון. המשתתפים קיבלו הוראה ללכת 45 דקות, שלוש פעמים בשבוע, בהתאם לפרוטוקול מסוים. משך הזמן ומקום ההליכה נותרו להחלטת המשתתפים, תוך התייעצות עם מאמן שביצע ביקורי בית.

המחקר נועד במקור להשוות בין משטר אימונים לסירוגין ובין משטר אימונים רציף. המשתתפים ענדו מדי ק’צב לב ומהירות הליכה, שנועדו לסייע להם להגיע ליעדים שהוגדרו. כמו כן, חלק מהמשתתפים חולקו לקבוצות אימונים קבוצתיים ואחרים עברו אימונים אישיים.

כמעט מידיית, החוקרים נאלצו לשנות את הפרוטוקול, לאחר שנתקלו בבעיות לוגיסטיות ובסופו של דבר כל המשתתפים לקחו חלק באימונים אישיים. לאחר מכן, ניתוח הביניים של הנתונים הדגים כי שלושה משתתפים בקבוצת אימונים לסירוגין הפסיקו את ההשתתפות בשל כאבי ברכיים, ללא מקרים דומים בקבוצת האימון הרציף. בעקבות זאת, כל המשתתפים החדשים סווגו לקבוצת אימון רציף במהלך השנה השלישית של המחקר.

התוצאות נבחנו לאחר שישה חודשי השתתפות, כאשר התוצאות בתחילת הדרך שימשו כנקודת ייחוס. אלו כללו סימנים חיוניים, תוצאות מבחנים להערכת תפקוד מוטורי, מדדי סיבולת לב-ריאה ומדדים להערכת עייפות ודיכאון. המשתתפים השלימו גם שאלון להערכת איכות החיים בחולי פרקינסון ו-11 מדדים להערכת תפקוד קוגניטיבי.

החוקרים הגבילו את הערכת יעילות ההתערבות ל-49 חולים שהשלימו את ששת חודשי התכנית וזיהו שיפור משמעותי בכושר הגופני, במרחק הליכה בשבע דקות, במדדי UPDRS (Unified Parkinson’s Disease Rating Scale) להערכת מצב מנטאלי/מצב רוח/התנהגות ובמרכיב המוטורי של המדד, במדדי Fatigue Severity Scale Score, Geriatric Depression Scale Score, באיכות החיים של חולי פרקינסון ובתפקוד הניהולי של החולים.

שינויים אלו לא לוו בשינוי בסוג הטיפול התרופתי או במינון הטיפול במהלך המחקר.

השיפור הנ”ל עם פעילות גופנית זכה לתמיכה ממדדי קצב הלב ומהירות הליכה, כאשר החוקרים זיהו קשר מנה-תגובה, כך שבחולים שעבדו קשה יותר במהלך האימונים תועד שיפור גדול יותר במדדים שנבחנו.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים, שיכללו קבוצת ביקורת ומדגם גדול יותר, וכן יבחנו שילובים של תרגילי אימונים שונים.

Neurology 2014; 83: 1-13

לידיעה ב-MedPage Today

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

השתלת תומכן (סטנט) דחופה בעורק התרדמה עבור נגעים עוקבים (Tandem Lesions) במטופלים שעברו הקצאה אקראית לטיפול אנדווסקולרי עם או ללא טיפול תרומבוליטי: תוצאות מניתוח מטה־אנליזה של נתוני משתתפים בודדים (IRIS)

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/06/2026

החוקרים ביצעו מטה־אנליזה רחבת היקף (IRIS) שאיחדה נתונים של מאות משתתפים מניסויים קליניים אקראיים

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

תוכנית תגבור להליכה במינון גבוה היא ישימה עבור אנשים לאחר שבץ מוחי: ניסוי אקראי פאזה II

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|25/05/2026

מחקר זה נועד לבחון את היתכנותה ויעילותה של תוכנית ‘תגבור’ (Booster) אינטנסיבית במינון גבוה, המתמקדת בהליכה, עבור אנשים בשלב הכרוני לאחר שבץ, וזאת כדי לשפר את המהירות, את הסיבולת ואת הניידות בקהילה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן