מנתונים מוקדמים עולות תוצאות מבטיחות לטיפול ב- Rivaroxaban(קסרלטו) בחולים עם פקקת של ורידי המוח, עם תועלת קלינית דומה לזו של אנטגוניסטים לוויטמין K, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Stroke.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פקקת של ורידי המוח הינו גורם נדיר לאירועים מוחיים, והטיפול התרופתי כיום מוגבל להפרין ונוגדי-קרישה פומיים עם אנטגוניסטים לוויטמין K, למשך למעלה מ-3-6 חודשים.
מאחר ול- Rivaroxaban תוצאות מבטיחות בטיפול בפקקת ורידים עמוקים ופרפור פרוזדורים, עם סיכון מופחת לדימום תוך-גולגולתי, בהשוואה לאנטגוניסטים לוויטמין K, החוקרים בחנו את תוצאות הטיפול בסדרה מוקדמת של שבעה חולים עם פקקת של ורידי המוח. הם השוו חולים אלו אל מול תשעה חולים שטופלו ב-Phenprocoumon.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי, לא-מבוקר, עם מדגם קטן. למרות זאת, בדיווחים הראשונים הללו בנוגע לתועלת של Rivaroxaban בחולים עם פקקת של ורידי המוח עולה כי התועלת הקלינית דומה לזו של Phenprocoumon.
חציון התחלת הטיפול נוגד הקרישה עמד על חמישה ימים לאחר טיפול מגשר עם הפרין. המינון של Rivaroxaban נע בין 15 מ”ג, פעמיים ביום, למשך 21 ימים, ולאחר מכן 20 מ”ג בארבעה חולים ועד 20 מ”ג ביום למשך כל תקופת המחקר בשלושת החולים הנותרים.
בשני חולים תועדו אירועים חוזרים של דמם אפי, שהובילו להפחתת מינון Rivaroxaban ל-10 ו-15 מ”ג, בהתאמה. לא תועדו סיבוכים תוך-גולגולתיים או דימומים מג’וריים, ולא תוארו אירועים תרומבוטיים חוזרים במהלך חציון מעקב של 8 חודשים.
התוצאות בכללותן היו מצוינות ב-93.8% מהחולים, ובכל החולים תועדה לפחות רה-קנליזציה חלקית. לא תוארו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות.
בעיקר בחולים צעירים עם פקקת של ורידי המוח, Rivaroxaban עשוי להיות טיפול מועדף על אנטגוניסטים לוויטמין K, לאור אופן הטיפול והיתרון המטבולי. לאור ממצאי המחקר, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת Rivaroxaban ונוגדי-קרישה פומיים חדשים אחרים בטיפול בפקקת של ורידי המוח.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!