בניגוד לנתונים ממחקרים תצפיתיים רבים והערכה של רופאים רבים, טיפול קבוע ב-Naproxen (נקסין) כרוך בסיכון גבוה יותר מ-Ibuprofen למחלות לב וכלי דם, כך עולה מתוצאות סקירה חדשה להערכת הטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים ממחקר Women’s Health Initiative. למעשה, טיפול קבוע באיבופרופן לא הביא לכל עליה בסיכון למחלות לב וכלי דם (כולל תמותה עקב מחלות לב וכלי דם או אירועים מוחיים או לבביים לא-פטאליים).
מממצאי הסקירה עולה קשר מורכב בין טיפול באספירין ומרבית התרופות האחרות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. מהנתונים עולה כי שילוב טיפול עם אספירין עשוי להפחית את הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם עקב טיפול במעכבי סלקטיביים של COX-2 (Cyclooxygenase), דוגמת Celecoxib, אך לא את הסיכון עקב טיפול בתרופות שאינן בעלות פעילות סלקטיבית, דוגמת נקסין.
החוקרים מסבירים כי אין התייחסות מספקת לכך שתרופות נוגדות-דלקת, שאינם סטרואידים, הן בעלות השפעה מעכבת שונה על אנזימי COX-1 לעומת COX-2, ורבים מאמינים כי נקסין בטוח יותר מאיבופרופן בכל הנוגע לסיכון למחלות לב וכלי דם, ככל הנראה בשל תחושה כי נפרוקסן הינו בעל פעילות סלקטיבית בעיקר ל-COX-1, אך למעשה לא כך הדבר.
הטיפול ב-Diclofenac, שאינו סלקטיבי לאחד מהאנזימים נוטה להשפעה גדולה יותר על COX-2, אך העליה בסיכון למחלות לב וכלי דם עם טיפול זה לא הגיעה למובהקות סטטיסטית.
בפברואר השנה, שתי ועדות מייעצות למנהל המזון והתרופות האמריקאי הצביעו כנגד כוונת הסוכנות לקבוע כי יש די נתונים בכדי להצדיק שינוי תווית הטיפול בנקסין שתקבע כי פרופיל הסיכון למחלות לב וכלי דם נמוך יותר, בהשוואה לתרופות אחרות ממשפחה זו, מלבד אספירין. בסוכנות ציטטו מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה שהצביעה על סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם עם טיפול ב-Diclofenac במינון קבוע וייתכן גם עם איבופרופן, וכי נקסין במינון גבוה מלווה בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, בהשוואה לתרופות אחרות ממשפחת נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים.
במחקר הנוכחי נכללו כ-160,000 נשים לאחר-מנופאוזה, במטרה לבחון את החשיפה לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים. במהלך מעקב של 11 שנים, למעלה מ-53,000 נשים דיווחו על טיפול קבוע בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בנקודת זמן מסוימת.
מניתוח הנתונים עלה כי טיפול קבוע בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים לווה בעליה של 10% בסיכון לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם, אוטם לא-פטאלי של שריר הלב, או אירוע מוחי לא-פטאלי (p<0.001), בהשוואה לאלו שלא טופלו באופן סדיר בתרופות אלו. עם זאת, יחס הסיכון למחלות לב וכלי דם היה שונה עם כל אחת משלוש קטגוריות הטיפול בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (תרופות סלקטיביות ל-COX-2, תרופות שאינן סלקטיביות עם פעילות רבה יותר כנגד COX-2, כולל Naproxen ו-Diclofenac; ותרופות שאינן סלקטיביות עם פעילות רבה יותר כנגד COX-1, כולל Ibuprofen ו-Ketoprofen).
הסיכון למחלות לב וכלי דם עלה באופן מתון בהיקף של 13% עם תרופות מהקבוצה הראשונה ו-17% עם תרופות מהקבוצה השנייה, אך לא תוארה עליה משמעותית בסיכון עם תרופות מהקבוצה השלישית.
מניתוח לפי תתי-קבוצות בהתאם לטיפול באספירין עלו ממצאים דומים, למעט בקרב חולים שטופלו בו-זמנית במעכבים סלקטיביים של COX-2. בקרב מטופלים באספירין, טיפול משולב עם מעכבים סלקטיביים של COX-2 לא לוו עוד בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים, אם כי עדיין לווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים באלו שלא טופלו באספירין.
עוד בקרב מטופלים באספירין, ההשפעה של איבופרופן על הסיכון הקרדיווסקולארי נותרה נייטראלית. עם זאת, עדיין היו עדויות לסיבוכים בקרב מטופלים באספירין שנטלו גם נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים בעלי השפעה רבה יותר על COX-2, דוגמת נקסין.
לפיכך, מממצאים אלו עולה כי טיפול משולב עם אספירין מספק הגנה מסוימת מפני סיבוכים קרדיווסקולאריים של נוגדי-דלקת שאינם סטרואידים עם פעילות סלקטיבית ל-COX-2, אך אין המשמעות כי יש להמליץ על טיפול משולב זה. מנגד, שילוב נקסין עם אספירין מלווה בסיכון קרדיווסקולארי דומה, אם לא גדול יותר, בהשוואה לחולים המטופלים בנקסין בלבד.
Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2014
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!