אבנים בכליות קשורות לסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר, בעיקר בנשים (American Journal of Kidney Disease )

אבנים בכליות נמצאו קשורות עם עליה מתונה בסיכון למחלת לב כלילית (CHD) ושבץ, בעיקר בנשים, כך עולה ממטה אנליזה חדשה המתפרסמת ב-American Journal of Kidney Disease .

ע”פ תוצאות המחקר הסטוריה של אבנים בכליות הייתה קשורה עם סיכון מוגבר של 19% ל-CHD (באופן מובהק סטטיסטי), לאורך 6 מחקרי עוקבה ובסיכון מובהק גבוה יותר של 40% לשבץ לאורך 3 מחקרי עוקבה.

ע”פ ריכוז התוצאות מכלל המחקרים , נמצא שאצל נשים הייתה עליה מובהקת בסיכון לאוטם שריר הלב עם סיכון יחסי של 1.49 (ברווח בר סמך של בין 1.21-1.82) , בעוד שאצל גברים העלייה בסיכון של 1.15 לא הייתה מובהקת (ברווח בר סמך של 0.89-1.5) .

משך המעקב החציוני של המעקב במחקרים שהשתתפו במטהאנליזה היה 8.9 שנים, וכל המחקרים עברו גם התאמת גורמי סיכון של גיל, מין, BMI , יתר לחץ דם, סוכרת, רמות ליפידים ועישון.

בסה”כ היארעות של CHD הייתה גבוה יותר בקרב מטופחים עם אבנים בכליות יחסית לאלה ללא אבנים בכליות עם יחס סיכון של 1.19 (ברווח בר סמך 1.05-1.35), אך עם עדות מובהקת להטרוגניות (I=84%, p<0.001) .

בהשוואה למטופלים ללא אבנים בכליות, הימצאות של אבנים בכליות הייתה קשורה הן עם סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב (MI) של 1.29 (בטווח 1.10-1.52) , וצורך ברהוסקולריזציה קורונרית של פי 1.31 (ברווח בר סמך 1.05-1.65) , עם עדות להטרוגניות עבור שני תתי הקבוצות.

עבור נשים, התוצאות הכוללות של המחקרים שנכללו במטה-אנליזה מצאו סיכון יחסי של 1.49 ל-MI שהיה מובהק סטטיסטי, דבר שלא נמצא בגברים.

החוקרים מסכמים כי המטה-אנליזה מצביעה על כך שהימצאות אבנים בכליות יכולה להיות גורם סיכון חשוב להערכת אירועים ווסקולרים, ועשויה להיות קשורה להפרעה מטבולית שעשוייה להיות המסלול המתווך בין היווצרות האבנים בכליות והתפתחות מחלות קרדיווסקולריות.

Liu Y, et al “Kidney stones and cardiovascular risk: a meta-analysis of cohort studies”Am JKidney Dis2014; DOI: 10.1053/j.ajkd.2014.03.017

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

חשיבותו של ליווי רוקחי במטופלים לאחר אוטם שריר הלב (J. Pharm. Pract)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|05/06/2024

ליווי וחינוך פרטני על ידי רוקחים עשוי לשפר את ההקפדה על נטילת והבנת התכלית בנטילת תרופות קרדיו-וסקולריות, כך עולה ממחקר שפורסם ב-Journal of Pharmacy Practice and Research. הביא לפרסום יהונתן ניסן בהמלצתו של פרופ’ שוורצברג

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן