אבנים בכליות נמצאו קשורות עם עליה מתונה בסיכון למחלת לב כלילית (CHD) ושבץ, בעיקר בנשים, כך עולה ממטה אנליזה חדשה המתפרסמת ב-American Journal of Kidney Disease .
ע”פ תוצאות המחקר הסטוריה של אבנים בכליות הייתה קשורה עם סיכון מוגבר של 19% ל-CHD (באופן מובהק סטטיסטי), לאורך 6 מחקרי עוקבה ובסיכון מובהק גבוה יותר של 40% לשבץ לאורך 3 מחקרי עוקבה.
ע”פ ריכוז התוצאות מכלל המחקרים , נמצא שאצל נשים הייתה עליה מובהקת בסיכון לאוטם שריר הלב עם סיכון יחסי של 1.49 (ברווח בר סמך של בין 1.21-1.82) , בעוד שאצל גברים העלייה בסיכון של 1.15 לא הייתה מובהקת (ברווח בר סמך של 0.89-1.5) .
משך המעקב החציוני של המעקב במחקרים שהשתתפו במטהאנליזה היה 8.9 שנים, וכל המחקרים עברו גם התאמת גורמי סיכון של גיל, מין, BMI , יתר לחץ דם, סוכרת, רמות ליפידים ועישון.
בסה”כ היארעות של CHD הייתה גבוה יותר בקרב מטופחים עם אבנים בכליות יחסית לאלה ללא אבנים בכליות עם יחס סיכון של 1.19 (ברווח בר סמך 1.05-1.35), אך עם עדות מובהקת להטרוגניות (I=84%, p<0.001) .
בהשוואה למטופלים ללא אבנים בכליות, הימצאות של אבנים בכליות הייתה קשורה הן עם סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב (MI) של 1.29 (בטווח 1.10-1.52) , וצורך ברהוסקולריזציה קורונרית של פי 1.31 (ברווח בר סמך 1.05-1.65) , עם עדות להטרוגניות עבור שני תתי הקבוצות.
עבור נשים, התוצאות הכוללות של המחקרים שנכללו במטה-אנליזה מצאו סיכון יחסי של 1.49 ל-MI שהיה מובהק סטטיסטי, דבר שלא נמצא בגברים.
החוקרים מסכמים כי המטה-אנליזה מצביעה על כך שהימצאות אבנים בכליות יכולה להיות גורם סיכון חשוב להערכת אירועים ווסקולרים, ועשויה להיות קשורה להפרעה מטבולית שעשוייה להיות המסלול המתווך בין היווצרות האבנים בכליות והתפתחות מחלות קרדיווסקולריות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!