פסיכותרפיה מוקדמת עשויה לסייע במניעת דיכאון מג’ורי (Br J Psychiatry.)

במאמר חדש שפורסם במהדורת אוקטובר של כתב העת British Journal of Psychiatry מתפרסמות תוצאות סקירה חדשה מהן עולה כי פסיכותרפיה הינה כלי יעיל לטיפול בדיכאון תת-קליני ועשויה למנוע התקדמות להפרעת דיכאון מג’ורי. מטה האנליזה כללה 18 מחקרים במבוגרים עם דיכאון תת-קליני ומהנתונים עולה כי פסיכותרפיה מסוג כלשהו לוותה בירידה משמעותית בהיארעות אירוע דיכאון מג’ורי שישה חודשים מאוחר יותר.

יתרה מזאת, לפסיכותרפיה הייתה השפעה מתונה להפחתת תסמיני דיכאון.

במסגרת הסקירה החוקרים סקרו את הנתונים מ-18 מחקרים, עם סך כולל של 1,913 משתתפים מעל גיל 18 שנים. מבין אלו, 947 משתתפים נחשפו לפסיכותרפיה מסוג מסוים, ו-966 שימשו כקבוצת ביקורת. הסוג הנפוץ של פסיכותרפיה היה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

מהתוצאות עולה כי טיפולי פסיכותרפיה לוו בירידה משמעותית בשיעורי היארעות הפרעת דיכאון מג’ורי לאחר שישה חודשי מעקב, עם סיכון יחסי של 0.61 בהשוואה לקבוצת הביקורת. כלומר, נרשמה ירידה של 39% בשיעורי ההיארעות של דיכאון מג’ורי.

בנוסף השינוי במספר המשתתפים הנדרש לטיפול היה משמעותי לאחר שישה חודשים (10.3, p<0.01).

יחס הסיכון לאחר 12 חודשים עמד על 0.74 (ירידה של 26%), הבדל שלא היה מובהק סטטסיטית. עם זאת, מספר החולים הנדרש לטיפול לאחר 12 חודשים עמד על 16.4 והיה מובהק סטטיסטית.

החוקרים זיהו השפעה קטנה עד בינונית על תסמיני דיכאון באלו שלקחו חלק בטיפולי פסיכותרפיה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (גודל השפעה של 0.35, מספר חולים נדרש לטיפול של 5.10).

מהערכה נוספת שכללה 56 מחקרים להשוואת פסיכותרפיה לטיפול בדיכאון תת-קליני עם הטיפול להפרעת דיכאון מג’ורי עלה כי גודל ההשפעה היה גדול יותר משמעותית במקרים בהם פסיכותרפיה שימשה לטיפול בהפרעת דיכאון מג’ורי, כאשר ההשפעה נותרה משמעותית גם לאחר תקנונים לגורמים שונים.

בסיכומו של דבר, מהנתונים עולה כי טיפולי פסיכותרפיה יעילים בטיפול בהפרעת דיכאון תת-קליני, אך דרושים מחקרים נוספים לאישור הממצאים.

Br J Psychiatry. 2014;205:268-274

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? (The Pharmaceutical Journal, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/10/2024

כיצד לדבר עם מטופלים על התחלת טיפול בנוגדי דיכאון? כתבה שפורסמה בעת האחרונה ב- The Pharmaceutical Journal ניסתה לסייע לרוקחים ורוקחות בהתמודדות עם שאלה זו. האזינו כעת למגזין המשולב של הג’ורנאל מס’ 4, תחום רוקחות

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

תופעות לוואי פסיכיאטריות הקשורות לתרופות מקבוצת GLP-1 Receptor Agonists (מתוך International Journal of Clinical Pharmacy)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|01/08/2024

מגזין הג’ורנאל קלאב המשולב מס’ 2: אגוניסטים לקולטן פפטיד 1 דמוי גלוּקָגון (GLP-1 Receptor Agonists) התבלטו בִּזכות יכולתם לווסת את רמות הסוכר בדם ובמקביל לגרום לירידה במשקל. לצד היתרונות הטיפוליים, הועלו חששות לגבי תופעות לוואי פסיכיאטריות אפשריות הקשורות לתרופות אלה. סקירה זו International Journal of Clinical Pharmacy בוחנת את הנושא.

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

זמן מסך ושכיחות דכאון בקרב בני נוער (JAMA Pediatrics)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|06/03/2024

מחקרים מראים שעליה בזמן החשיפה למסכים (Screen Time) עשויה להביא לעליה בתסמיני דכאון. עם זאת, הקשר בין כל אחד מסוגי החשיפה השונים (נייד, טלוויזיה, מחשב ו/או וידאו) לבין דכאון אינו ברור דיו. כמו כן, טרם נחקרה ההשפעה המצטברת של החשיפה לאורך זמן. בשני פערים אלו עסק מחקרם של בוארס וקבוצתו, אשר פורסם ב-JAMA. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המחקר ומוסיף מהערותיו.

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

בריאות המערכת הקרדיווסקולרית של האם לאחר לידה (JAMA, CME)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/02/2024

שיעורי תמותת האימהות בארה”ב זינקו והגיעו ל-1205 מקרי מוות בשנת 2021, נתון המצריך מענה דחוף וממוקד. הפערים בין קבוצות אתניות מדגישים את הצורך לטפל בבעיה זו בהקדם. כ-80% ממקרי המוות של יולדות אלה ניתנים למניעה, כאשר חלק משמעותי מהם מתרחש בתקופה שלאחר הלידה, דבר ההופך תקופה זו לתקופה חשובה ומרכזית לניטור ולשיפור בריאות האם. מאמר זה, שפורסם ב-JAMA, מתעמק באופן מקיף בהערכה של בריאות הלב וכלי הדם (CVH), ובמכשולים המערכתיים שקיימים בטיפול באישה בתקופה שלאחר הלידה.

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

אבחון וניהול מחלות של אבי העורקים (מתוך ה-JAMA)

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/02/2024

שיעור התמותה בקרב מטופלים עם דיסקציה מסוג A של אבי העורקים, כלומר דיסקציה בשורש אבי העורקים ובאבי העורקים העולה, עומד על כ-57% אם לא עוברים ניתוח חירום ועד 25% בחולים שעוברים ניתוח חירום.
במאמר זה מובאת סקירה של הנחיות הקולג’ האמריקני לקרדיולוגיה ואיגוד הלב האמריקני המתייחסות לדיסקציה של אבי העורקים החזי והבטני, למחלות גנטיות של אבי העורקים, למחלת כלי דם פריפריים, לבעיות הקשורות למסתם אאורטלי דו צניפי ולתסמונת טרנר. ההמלצות, שפורסמו ב-JAMA, נוגעות למפרצות המערבות את שורש אבי העורקים ו/או אבי העורקים העולה.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן