במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Sports Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי שיעורי החזרה לפעילות ספורטיבית משתנים בהתאם לתפקוד הגופני וגורמים נלווים, העשויים להשפיע על הדגש הניתן במהלך תכניות שיקום.
במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לעדכן את הסקירה הסיסטמית המקורית של שיעורי חזרה לפעילויות ספורט לאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת קדמית. הם ערכו חיפוש במאגרי נתונים אלקטרוניים בתקופה שבין אפריל 2010 ועד נובמבר 2013 לזיהוי מאמרים שדיווחו על מספר החולים ששבו לפעילויות ספורט לאחר ניתוח שחזור רצועה צולבת קדמית. בנוסף, נאספו נתונים אודות שיעורי החזרה לפעילויות ספואט, תפקוד גופני ונתונים נוספים.
הסקירה כללה 69 מאמרים עם 7,556 משתתפים. בממוצע, 81% מהמשתתפים שבו לפעילות ספורט כלשהי, 65% שבעו לפעילות בה עסקו לפני הפציעה ו-55% שבעו לספורט ברמה תחרותית לאחר הניתוח. גיל צעיר, מין זכר, השתתפות בתחרויות ספורט עילית ותגובה פסיכולוגית חיובית נטו כולם לטובת חזרה לדרגת הפעילות שקדמה לפציעה. עם שתל עצמי של גיד שריר מיתר הברך תועדה שכיחות גבוהה יותר של חזרה לספורט ברמה תחרותית (יחס סיכויים של 2.4), בעוד ששתל עצמי מגיד הפטלה לווה בשכיחות גבוהה יותר של חזרה לספורט ברמה שקדמה לפתיעה (יחס סיכויים של 1.2).
החוקרים מסכמים וכותבים כי החזרה לפעילויות ספורט משתנה בהתאם לתפקוד הגופני וגורמים דמוגרפיים, ממצאים העשויים להשפיע על הדגש הניתן במסגרת תכניות שיקום במטרה להביא להגדלת שיעורי ההשתתפות.
Br J Sports Med. 2014;48(21):1543-1552
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!