במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר הפוך בין יכולת הוצאת כולסטרול, סמן לתפקוד HDL להערכת יכולת העברת כולסטרול, ובין היארעות מחלות לב וכלי דם באוכלוסיה גדולה של משתתפים בריאים.
החוקרים מסבירים כי ממצאי המחקר תומכים בשינוי תיאורית HDL Cholesterol Hypothesis – במקום הסברה כי עליית רמות HDL מביאה להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם יש להתמקד במדדים להערכת תפקוד חלקיקי HDL.
מדגם המחקר כלל 2,924 מבוגרים ללא מחלות לב וכלי דם בתחילת הדרך, שלקחו חלק במחקר Dallas Heart Study. במהלך המחקר בחנו החוקרים את רמות HDL, ריכוז חלקיקי HDL ויכולת הוצאת כולסטרול בכל המשתתפים. הם אספו נתונים רבים אודות המשתתפים, כולל נתונים דמוגרפיים וגורמי סיכון.
להערכת יכולת הוצאת כולסטרול באמצעות HDL סומנו מקרופאגים בתנאי המעבדה עם כולסטרול. המקרופאגים הודגרו לאחר מכן עם פלזמה חסרת apoB (Apolipoprotein B) ובהמשך כימתו החוקרים את הכולסטרול המסומן שנע ממקרופאגים בפלזמה.
באשר לתוצא העיקרי, במשתתפים עם יכולת הוצאת כולסטרול הגבוהה ביותר (אלו ברבעון העליון) תועד סיכון נמוך משמעותית להתפתחות מחלות לב וכלי דם, בהשוואה למשתתפים בחמישון התחתון. בסיכומו של דבר, בהשוואת הרבעון העליון לעומת התחתון, באלו עם תפקוד טוב יותר תועדה ירידה של 67% בסיכון לאוטם שריר הלב, אירוע מוחי, רה-וסקולריזציה כלילית, או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם לאחר תקנון לגורמי סיכון מקובלים, רמות HDL וריכוז חלקיקי HDL. מנגד, לא זוהה קשר הפוך בין רמות HDL ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם באוכלוסיית המשתתפים במחקר Dallas Heart Study.
החוקרים קוראים לאשר את התוצאות במחקרים נוספים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!