זכייתו של ד”ר גיאלצ’ינסקי במענק מהקרן הבינלאומית, בסך כחצי מיליון ש?ח מדגישה את חשיבותו ומשמעותו של המחקר בעולם. האפשרות לקבוע את גילו המדויק של הילוד תהווה פריצת דרך בכל הנוגע לטיפול בילודים על פי גילם המדויק ולכן המחקר הינו בעל חשיבות בבריאות הכלל עולמית.
ד”ר גיאלצ’ינסקי (45) הינו בוגר ביה”ס לרפואה של האוניברסיטה העברית ובעל התמחות במיילדות וגניקולוגיה בביה”ח הדסה עין כרם. הוא ביצע תת התמחות ברפואת העובר ב”קינגס קולג'” אשר בלונדון. שם גם עבר התמחות ייחודית ברפואת העובר וניתוחים תוך רחמיים, אצל פרופסור קיפרוס ניקולאידס, מהמובילים בתחום, שהמציא בין היתר את בדיקת השקיפות העורפית המצויה כיום בשימוש בעולם כולו .בנוסף סיים תואר PHD באוניברסיטה העברית בתחום הביולוגיה המולקולרית.
מתוך מעל לאלף מועמדים, רק 61 זכו לקבל מענקים מהקרן על שם ביל ומלינדה גייטס לשנת 2014. ביניהם ד”ר יובל גיאלצ’ינסקי מהמרכז הרפואי הדסה אשר יחל במחקר חדשני ופורץ דרך במטרה למצוא שיטה מולקולרית לקביעת גיל הילוד.
כיום נקבע גיל הילוד על פי דיווחי היולדת ובדיקות האולטראסאונד במהלך ההיריון. באותן מדינות שבהם לא זמינה בדיקה האולטראסאונד נקבע גיל היילוד לפי מדדים כלליים של בדיקה גופנית ונוירולוגית של היילוד המעניקים הערכת גיל גסה- מה שמהווה מגבלה מאחר וההתייחסות הרפואית לילוד שונה מאד בגילאים שונים ויכולה להיות קריטית להמשך חייו.
לשיטתו של ד”ר גיאלצ’ינסקי, עם ההזדקנות מתרחשים שינויים על פני הרצף הגנטי, אלו נקראים שינויים אפיגנטיים ויש התאמה בין הגיל הכרונולוגי של האדם לסימון האפיגנטי שלו. המטרה במחקרו של ד”ר גיאלצ’ינסקי היא לעשות שימוש בסימונים אפיגנטיים אלו למציאת שיטה מולקולרית לקביעת גיל הילוד.
השיטה תהיה בנטילת דגימות דם טבורי מהשילייה מייד לאחר לידה, ומדגימות אלו, המייצגות את הילוד, יופק די.אן.איי ויבדקו השינויים האפיגנטיים על הרצף הגנטי.
הסכום הוענק למחקר שיערך בהדסה ובאוניברסיטה העברית בשיתוף עם פרופ’ יהודית ברגמן, מהחוקרות המובילות בעולם בתחום האפיגנטיקה.
המחקר יחל מיד לאחר קבלת האישורים האתיים הדרושים מהרשויות הרלוונטיות וקבלת הסכמה מההורים לנטילת דגימות דם טבורי מהשליה מיד לאחר הלידה.
לפרטים נוספים: הדר אלבוים, דוברת המרכז הרפואי הדסה
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!