הרחבת שימוש במטפורמין בחולי סוכרת סוג 2 עם הפרעות קלות-בינוניות בתפקודי כליה צריכה להתבצע בזהירות תוך התאמת מינונים ומעקב אחר תפקודי הכליה (JAMA)

מאמר חדש מ-JAMA מגיע למסקנה כי הרחבת הטיפול במטפורמין בחולי סוכרת עם הפרעות קלות-בינוניות בתפקודי כליה צריכה להיעשות בזהירות תוך הקטנת מינונים ומעקב זהיר אחר תפקודי הכליה.

ברקע מציינים החוקרים כי מטפורמין נמצא בשימוש נרחב כטיפול ראשוני להורדת רמות סוכר במטופלים עם סוכרת סוג 2. עם זאת, לתרופה יש התווית נגד במטופלים רבים עם הפרעות בתפקודי כליה בשל החשש להתפתחות חמצת לקטית.  החוקרים ביקשו להעריך את הסיכון לחמצת הקשור לשימוש במטפורמין במטופלים עם הפרעות בתפקוד כלייתי.

החוקרים ביצעו חיפוש ב-MEDLINE וקוקריין למאמרים באנגלית שכללו מידע על מטפורמין, הפרעות בתפקודי כליה וחמצת לקטית בין 1950 ל-2014. לאחר מיון נותרו החוקרים עם 818 מאמרים מהם נבחרו 65 שהתאימו לקריטריוני ההכללה.

החוקרים מדווחים על תוצאות הסקירה השיטתית מהן עולה שלמרות שמטפורמין מפונה ע”י הכליות, רמת התרופה נותרו בדר”כ בטווח התראופוטי וריכוזי מלח חומצת החלב (לקטט) לא עלו באופן ניכר כאשר נעשה שימוש במטפורמין במטופלים עם מחלת כליות קלה עד בינונית. (eGFR של בין 30-60 מ”ל לדקה לכל 1.73 מ”ר). ההיארעות הכוללת של חמצת לקטית תחת טיפול במטפורמין נעה במחקרים השונים בין 3 לכל 100,000 שנות מטופל ל-10 לכל 100,000 שנות מטופל, ובאופן כללי השיעור לא היה שונה מזה הידוע עבור האוכלוסיה הכללית עם סוכרת.

הנתונים מצביעים על סיכון מוגבר לחמצת לקטית במשתמשי מטפורמין עם מחלת כליות כרונית מוגבלים, ולא נעשו מחקרים אקראיים ומבוקרים לבחון את הבטיחות של מטפורמין במטופלים עם הפרעות משמעותיות בתפקודי כליה. מחקרים מבוססי אוכלוסייה הדגימו שמטפורמין עשוי להירשם בניגוד להנחיות המקובלות המצביעים על סיכון כלייתי , בתדירות של 1 לכל 4 מטופלים . עם זאת, במרבית הדיווחים לא נמצא קשר עם סיכון מוגבר לחמצת לקטית הקשור לשימוש במטפורמין במטופלים אלה.

מחקרים תצפיתיים הצביעו על תועלת אפשרית משימוש במטפורמין מבחינת תוצאות מקרווסקולריות, גם במטופחים עם התווית נגד כלייתית לטיפול במטפורמין.

החוקרים מסכמים כי המידע הקיים תומך בהרחבה זהירה של שימוש במטפורמין במטופלים עם הפרעות קלות-בינוניות בתפקודי כליה , ע”פ הגדרת ה-eGFR , תוך הפחתת מינון מתאימה ומעקב זהיר אחר תפקודי הכליה.

JAMA. 2014;312(24):2668-2675. doi:10.1001/jama.2014.15298.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מפגש אחד או שניים? מטה־אנליזה של נפרוליתוטומיה מלעורית דו־צדדית בשלבים באותו מפגש

מקור: J Endourol
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|15/03/2026

קיימת אוכלוסייה של חולים עם אבנים דו־צדדית גדולות הזקוקה לטיפול מילעורי בשתי הכליות. השאלה היא האם רצוי לבצע את הטיפול בשתי הכליות באותו מועד או לטפל בכליה אחת ולאחר החלמה לבצע את הטיפול בכליה השנייה?

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

הקשר בין אבנים בכליות לסיכון עתידי לסרטן אורותל בדרכי השתן העליונות; סקירה שיטתית ומטה־אנליזה

מקור: UROLOGY
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|20/01/2026

אבנים במערכת השתן הן תופעה שכיחה במיוחד באקלים חם כמו בישראל, והמאמר המוצג סקר את הקשר של שאת אפיתל המעבר ומחלת אבנים בדרכי השתן העליונות

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

השפעת אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) על תוצאים כלייתיים: מטא־אנליזה ברמת המטופל

מקור: Lancet Diabetes and Endocrinology
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|28/12/2025

החוקרים מדווחים כי אמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) הפחית באופן מובהק את הסיכון לפגיעה כלייתית אקוטית, להחמרת CKD ולאי־ספיקת כליות סופנית – ללא תלות ברקע הסוכרתי, נוכחות אי־ספיקת לב, דרגת האלבומינוריה או בשיעור הירידה הראשונית ב־eGFR

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן