הערכת הבריאות הנפשית בקרב נשים דו-מיניות (J Public Health)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Public Health מדווחים חוקרים כי בנשים דו-מיניות שכיחות גבוהה יותר של הפרעות פסיכיאטריות ומצוקה פסיכולוגית, בהשוואה לנשים לסביות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים דו-מיניות ולסביות הבריאות הנפשית ירודה משמעותית בהשוואה לנשים הטרוסקסואליות. עם זאת, בספרות הרפואית אין עדויות רבות אודות הבדלים בבריאות הנפשית בין נשים לסביות ודו-מיניות.

לאור זאת, החוקרים ערכו סקר למילוי עצמי, שכלל 937 נשים דו-מיניות ו-4,769 נשים לסביות, להערכת הקשר בין הזהות המינית ובין הבריאות הנפשית, תוך התייחסות לגיל, רמת הכנסה, רמת השכלה ותעסוקה.

כקבוצה, נשים דו-מיניות היו צעירות ועניות יותר, עם שכיחות נמוכה יותר של בנות מיעוטים ושימוש במריחואנה, בהשוואה לנשים לסביות. בנשים דו-מיניות תועדה שכיחות גבוהה יותר של הפרעות אכילה (יחס סיכויים מתוקן של 1.64, p<0.001), פגיעה עצמית (יחס סיכויים מתוקן של 1.37, p=0.001), תחושות דיכאון (יחס סיכויים מתוקן של 1.26, p=0.022) וחרדה (יחס סיכויים מתוקן של 1.20, p=0.037).

בהשוואה לנשים לסביות, בקבוצת הנשים הדו-מיניות דווח על שיעורי השתתפות נמוכים יותר במפגשים חברתיים של נשים לסביות או דו-מיניות, של יציאה מהארון או היסטוריה של אפליה על-רקע ההגדרה המינית.

החוקרים כותבים כי הבריאות הנפשית של נשים דו-מיניות הייתה פחות טובה בהשוואה לנשים לסביות, עם שיעור גבוה יותר של מצוקה פסיכולוגית. נשים דו-מיניות עשויות לסבול יותר מדחק חברתי עקב “אפליה כפולה” בשל הומופוביה וביפוביה. הדחק בא לידי ביטוי בעיקר בחשש מהסטיגמות ועשוי להוביל לסיכון מוגבר לבריאות נפשית ירודה, בהשוואה לנשים לסביות.

J Public Health. Published online January 13, 2015

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן