בחולים מבוגרים שאושפזו במשך עד עשרה ימים לאחר שבר ירך תועד סיכון מוגבר לתמותה בתוך שלושים ימים מהשחרור, כך עולה מנתוני מחקר עוקבה ארצי, שפורסמו במהלך חודש פברואר בכתב העת BMJ.
במסגרת המחקר אספו החוקרים נתונים ממאגר Swedish National Patient Register אודות חולים מעל גיל 50 שנים, שאושפזו בשל שבר ירך ראשון בין השנים 2006-2012. במהלך תקופת המחקר נרשמה עליה של 16% בשיעור אוכלוסיית חולים זו, בעוד שמספר המיטות בבתי חולים פחת ב-8%.
החוקרים זיהו 116,111 חולים, בגיל ממוצע בעת שבר ירך של 82.2 שנים. ממדגם המחקר הוצאו 5,863 חולים שהלכו לעולמם במהלך האשפוז בבית החולים.
משך האשפוז הממוצע ירד במהלך תקופת המחקר מ-14.2 ימים בשנת 2006 ל-11.6 ימים בשנת 2012. בינתיים, בחולים שאושפזו במשך עד 10 ימים (54,159 חולים), הסיכון לתמותה בתוך שלושים ימים עלה ב-8% עם כל יום מתחת לעשרה ימים בשנת 2006 וב-16% בכל יום מתחת לעשרה ימים בשנת 2012. בחולים שנותרו באשפוז למשך 11 ימים ומעלה, קיצור משך האשפוז ביממה לא השפיע על שיעורי התמותה לאחר 30 ימים.
החוקרים מצאו כי בחולים שאושפזו בבית החולים במשך 1-5 ימים תועד סיכון גבוה כפליים לתמותה בתוך שלושים ימים מהשחרור, בהשוואה לחולים שאושפזו במשך 15 ימים ומעלה.
החוקרים כותבים כי אעפ”י שקיצור משך האשפוז בבית החולים עשוי להפחית את עלויות הטיפול הרפואי, שחרור מוקדם עשוי למעשה להוביל להגדלת הסיבוכים, שיקום לא-מלא וסיכון מוגבר לתמותה. לסיכום, המאמצים הנמשכים לקיצור משך האשפוז לאחר ניתוח מג’ורי במדינות רבות ברחבי העולם מלווה בשיעורי תמותה גבוהים יותר לאחר האשפוז.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!