מחלת בלאונט/מאת ד”ר אבי פנסקי

מחלת בלאונט – טיביה וורה (Tibia vara), היא מחלה התפתחותית שסיבתה בלתי ידועה. נגרם עיוות בלוחית הצמיחה המקורבת של הטיביה בחלקה הפוסטרומדיאלי. נמצא קשר מובהק בין מחלה זו ובין משקל גבוה בילדים ומתבגרים.

סיבות ופתוגנזה: המשקל הגבוה גורם ככל הנראה לעומס גבוה על לוחיות הצמיחה סביב הברך. BMI גבוה נמצא כגורם סיכון ללקות במחלת בלאונט הן בילדים (2-4 שנים) והן במתבגרים. אחד המחקרים הצביע על קשר בין מחסור בויטמין D לבין המחלה. בעבודה נוספת נמצא חוסר באבץ ועודף באנזים אלקליין פוספסטז בקרב ילדים הלוקים במחלה בגיל הצעיר.

מהות העיוות: לא קל להבדיל בין גנו-וורום פיסיולוגי לבין מחלת בלאונט בילדים צעירים. מקובל להניח כי זווית מטאפיזרית דיאפיזרית מעל 11 מעלות אופיינית למחלת בלאונט.

מחלת בלאונט המתחילה בגיל מוקדם (2-4 שנים) שונה במעט ממחלת בלאונט במתבגרים. באחרונים בולט יותר מרכיב של וורוס גם בעצם הירך הדיסטלית. העיוות בירך במתבגרים תורם כ 30% לעיוות הוורוס של הברך.

בגיל הצעיר בולט יותר סיבוב פנימי של הטיביה ופרוקורבטום של הטיביה המקורבת.

קיימים מספר דיווחים המצביעים על עיוותים נוספים בתוך מפרק הרך כולל עיבוי של המניסקוס המדיאלי ועיבוי של הסחוס האפיפיזרי בחלק המדיאלי של הברך

שיקולים ומהלך פריאופרטיבי: אחד הממצאים הבולטים הנלווה למשקל היתר ול BMI הגבוה של הלוקים במחלה, הוא גיל עצמות מתקדם יחסית לגיל הכרונולוגי. לממצא זה משמעות בתכנון הטיפול כאשר מתכננים לבצע מניפולציות הקשורות ללוחיות הצמיחה.

טיפול ניתוחי

המיאפיפיזיודזיס (סגירה חלקית של לוחית צמיחה), בשיטה זו ניתן להפסיק באופן הפיך או בלתי הפיך את הצמיחה של חלק מסויים בלוחית הצמיחה, וכך לשנות את כיוון צמיחת העצם ולתקן עיוותים. תוצאות השיטה תלויות כמובן בחומרת העיוות ובפוטנציאל המשך הצמיחה של העצם. היקף הניתוח אינו גדול, ואין חובה בקיבוע בגבס לאחריו. גם אם לא משיגים תיקון מלא של העיוות, ניתן במקרים רבים להאט את ההחמרה בוורוס של הברך. במתבגרים הלוקים בבלאונט, נהוג לבצע המיאפיפיזיודזיס של החלק הלטרלי בלוחית הצמיחה הטיביאלית המקורבת ובלוחית הצמיחה הפימוראלית הלטרלית המרוחקת. התוצאות של מניפולציה זו על לוחית הצמיחה במחלת בלאונט פחות צפויות וניתנות לחיזוי לעומת המיאפיפיזיודזיס לתיקון וורוס של הברך במחלות אחרות. הסיבה ככל הנראה היא הליקוי בלוחית הצמיחה המדיאלית מקורבת של הטיביה שאינה צומחת באופן רגיל.

אוסטיאוטומיה ותיקון אקוטי: בעבר תיקון מיידי ע”י אוסטיאוטומיה היה דרך הטיפול המקובלת במחלת בלאונט. הסיכון לפגיעה בכלי דם או עצבים (בעיקר שיתוק של העצב הפירוניאלי) והתעלמות מקיצור יחסי של הגפה המעורבת ציננו מעט את הפופולריות של שיטה זו.

תיקון אקוטי לעומת תיקון הדרגתי: לתיקון הדרגתי יתרון קל על תיקו אקוטי בעיקר מבחינת הסיכון לפגיעה עצבית, היכולת לתקן את העיוות במישור הסגיטלי ולתקן אי שוויון באורך הרגליים.

אוסטיאוטומיה ותיקון הדרגתי: סוגים שונים של מקבעים חיצוניים טבעתיים או חד צדדים ניתנים לשימוש בשיטה זו. אחוז סיבוכים גבוה יחסית מאפיין אוכלוסייה זו הלוקה במשקל יתר קיצוני בעיקר במבגרים. עם זאת, על סמך עבודות בספרות לטווח ארוך, התוצאות של התיקונים ההדרגתיים טובות למדי.

הרמת המשטח מהפרק הטיביאלי מדיאלי: ההתוויות לניתוח זה שנויות במחלוקת. הניתוח מיועד בעיקר לילדים בגיל 7 שנים ומעלה, אשר לקו במחלת בלאונט בינקותם, קיים עיוות ניכר לוורוס שמקורו באפיפיזה ולא במטאפיזה, ואי יציבות של הברך (Thrust). הניתוח ניתן לביצוע באופן אקוטי בעזרת שתל עצם או הדרגתי ע”י מקבע חיצוני.

אפיפיזיוליזיס: במחלת בלאונט ההתוויות לניתוח זה, בו מתבצעת כריתת הגשר הגרמי בלוחית הצמיחה. מצומצמות מאד.

פרוגנוזה: ברוב המוחלט של הילדים בהם מופיעים סימנים רנטגניים קלאסייים של בלאונט, העיוות לוורוס ילך ויחמיר. כמו כן, בגלל הפגיעה בלוחית הצמיחה המדיאלית המקורבת של הטיביה, גם לאחר ניתוחים לתיקון ציר העצם, חזרה של העיוות שכיחה למדי ומגיעה במספר מאמרים  למחצית מהמקרים.

כיוונים לעתיד: עדיין לא ידועה סיבת המחלה, הקשר למשקל יתר מבוסס, אך לא ברור למשל, מדוע מופיע בלאונט חד צדדי. 

שאלה נוספת המעסיקה את החוקרים היא באיזו עמדה של תיקון יתר מומלץ לקבע את הטיביה לאחר ניתוחים על מנת למנוע חזרה.

Subharwa S. Blount diseae:Aan update. Orthop Clin N Am 46(2015)37-47

הערות העורך: בלאונט רופא אמריקאי פירסם מאמר אודות המחלה ב 1937. קרוב ל 80 שנה אנו מטפלים בעיוות גרמי שסיבתו אינה ידועה. הטכניקה הכירורגית משתפרת, המשתלים משתכללים, שיטות ההדמייה מתחדשות רק האטיולוגיה אינה ידועה. לפיכך אין אנו מצליחים למנוע את המחלה, וגם לאחר ניתוחים מוצלחים תחילה, אחוזי חזרת העיוות גבוהים. מחלה זו נוספת לרשימה מכובדת של מחלות ומצבים באורטופדיה שכל עוד סיבתם אינה ידועה הטיפול בהן דומה לכיבוי שריפות ולא למניעתן.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן