מחקר שפורסם השבוע ב-LANCET ONCOLOGY מצביע על כך שטיפול באמצעות שילוב של Cisplatin + gemcitabine עשוי להוות חלופה כימותרפית מועדפת לטיפול קו ראשון בנשים עם סרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הסמנים.
ברקע מציינים החוקרים כי לכימותרפיה מבוססת פלטיניום יש תפקיד בטיפול בסרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הסמנים אך הפוטנציאל המלא שלו ככל הנראה טרם הושג. החוקרים ביקשו להעריך אם שילוב של ציספלטין + גמציטאבין אינו נחות או עדיף על paclitaxel + גמציטאבין כטיפול קו ראשון במטופלות עם סרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הסמנים.
המחקר היה פתוח תווית, אקראי, שלב III , תכנון היברידי שבוצע ב-12 מוסדות או בתי חולים בסין. נכללו בו מטופלות בגילים 18-70 עם סרטן שד שטרם טופל, ואשר נמצא בבדיקה הסיטולוגית כגרורתי ושלילי לשלושת הסמנים, וסטטוס ביצוע ECOG של בין 0-1 . מטופלים אלה חולקו אקראית ביחס 1:1 לקבלת טיפול בציספלאטין + גמיציטאבין (ציספלאטים לפי 75 מ”ג/מ”ר ביום 1 , ) , או פקליטקסל + גמציטאבין (פקליטקסל לפי 175 מ”ג/מ”ר ביום 1, וגמציטאבין במינון 1,250 מ”ג/מ”ר בימים 1 ו-8) , כשההתערבויות הללו ניתנו מידי 3 שבועות למשך עד 8 מחזורי טיפול.
הרנדומיזציה בוצעה בכל מרכז באמצעות מערכת תגובה אינטרנטית שחילקה לקבוצות בגודל של 8 ללא גורמי ריבוד. המטופלים והחוקרים היו מודעים לחלוקה.
יעד המחקר המרכזי היה הישרדות ללא התקדמות מחלה והאנליזות בוצעו עבור כל המטופלים שקיבלו לפחות מנה טיפולית אחת. המירווח ששימש להגדרת חוסר נחיתות היה 1.2 . במידה והושג חוסר נחיתות של ציספלאטין + גמציטאבין בהשוואה לפקליטקסל + גמציטאבין, החוקרים תכננו לבחון אם הושגה עדיפות .
בין 14/1/2011 ל-14/11/2013 קבוצה של 240 מטופלות עברה הערכה לצורך התאמה למחקר והוקצתה באופן אקראי לשתי קבוצות הטיפול (120 בכל קבוצה).
236 מטופלות קיבלו לפחות מנת טיפול כימותרפי אחד ונכללו במחקר בפרוטוקול של כוונה לטפל. לאחר תקופת מעקב חציונית של 16.3 חודשים (בטווח 14.4-26.8) בקבוצת הציספלאטין + גמסיטאבין ושל 15.9 חודשים (בטווח 10.7-25.4) בקבוצת הפקליטקסל + גמציטאבין , הסיכון היחסי להישרדות ללא התקדמות המחלה היה 0.693 (בטווח 0.523-0.915, עם מובהקות של p<0.0001 לחוסר נחיתות ושל p=0.009 לעדיפות) , ולכן הטיפול בציספלאטין + גמציטאבין היה גם לא נחות וגם עדיף על הטיפול בפקליטקסל + גמציטאבין .
חציון ההישרדות ללא התקדמות מחלה היה 7.72 (בטווח 6.16-9.3) בקבוצת הציספלאטין + גמציטאבין ושל 6.47 חודשים (בטווח 5.76-7.18) בקבוצת הפקליטקסל + גמציטאבין.
תופעות לוואי בדרגה 3 או 4 אשר היו שונות בין שתי הקבוצות כללו בחילות (7% לעומת 1%) , הקאות (11% לעומת 1%) , כאבי שריר-שלד (0% לעומת 8%), אנמיה (33% לעומת 5%) , ותרומבוציטופניה (32% לעומת 3%) עבור קבוצת ציספלאטין + גמציטאבין לעומת הפקליטקסל + גמציטאבין.
בנוסף לכך, מטופלים בקבוצת הציספלאטין + גמציטאבין היו עם פחות תופעות לוואי בדרגה 1-4 של התקרחות (10% לעומת 36%) , ונוירופתיה פריפלית (23% לעומת 51%) , אך עם יותר תופעות בדרגה 1-4 של אנורקסיה (28% לעומת 8%), עצירות (25% לעומת 9%) , היפומגנזיומיה (23% לעומת 4%) , והיפוקלמיה (25% לעומת 2%).
תופעות לוואי רציניות הקשורות לטיפול התרופתי נצפו ב-3 מטופלים בקבוצת הפקליטקסל + גמציטאבין (דלקת ריאות בין רקמתית, אנאפילקסיה ונויטרופניה חמורה) , וב-3 בקבוצת הציספלאטין + גמציטאבין (שבר עצם פתלוגי, תרומבוציטופניה אם דימום תת עורי, אנמיה חמורה וסינקופה קרדיולוגי). לא אירעו מקרי מוות על רקע הטיפול.
מסקנת החוקרים היא שטיפול משולב של ציספלאטין + גמציטאבין עשוי להוות חלופה או אפילו חלופה מועדפת לטיפול כימותרפי קו ראשון למטופלות עם סרטן שד גרורתי שלילי לשלושת הסמנים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!