תסמונת מטבולית ועמידות לאינסולין תורמות לפתוגנזה של אסתמה בילדים ומתבגרים שמנים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology במהלך חודש מרץ.
החוקרים כותבים כי למיטב ידיעתם, זהו המחקר הראשון להערכת הקשר בין תנגודת לאינסולין או תסמונת מטבולית ובין תפקוד ריאתי במדגם מייצג של מתבגרים בארצות הברית עם אסתמה וללא אסתמה. מהנתונים עולה כי במתבגרים עם וללא אסתמה קיים קשר בין תנגודת לאינסולין ובין ירידה במדדי FEV1 ו-FVC וכי קיים קשר בין תסמונת מטבולית ובין יחס FEV1/FVC נמוך.
במסגרת המחקר בחנו את הנתונים אודות 1,429 מתבגרים בגילאי 12-17 שנים שנכללו בסקר NHANES לשנים 2007-2010, כאשר רק 95 מהם סבלו מאסתמה בהווה. המחקר לא לקח בחשבון דיאטה או היסטוריה משפחתית של סוכרת.
מהנתונים עולה כי הן תנגודת לאינסולין והן תסמונת מטבולית קשורים עם החמרה משמעותית בתפקוד הריאתי (ירידה של 2-10% ביחס FEV1/FVC) במתבגרים הסובלים מעודף משקל או השמנת-יתר. באופן ספציפי, זוהה קשר בין תסמונת מטבולית ובין ירידה של 2% בתפקוד הריאתי בהשוואה למתבגרים בריאים. אסתמה לבדה נקשרה עם ירידה של 6% בתפקוד הריאתי ושילוב תסמונת מטבולית ואסתמה לווה בירידה של 10%. התוצאות נותרו מובהקות סטטיסטית לאחר תקנון לגורמים אחרים, כולל מדד מסת גוף והיקף מותניים.
עם זאת, מבנה המחקר לא אפשר לקבוע את הקשר הזמני בין תנגודת לאינסולין, תסמונת מטבולית ותפקוד ריאתי. החוקרים בחנו את הנתונים רק אודות חולים עם אסתמה בהווה ולא זיהו מתבגרים עם סיכון נמוך להתלקחויות של המחלה, אך ליקוי משמעותי לפני תחילת המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!