מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש אפריל בכתב העת JAMA, עולה כי חדר המיון הוא המקום האידיאלי להתחלת טיפול ב- Buprenorphineבחולים המכורים לאופיואידים. מהנתונים מקונטיקט עולה כי התחלת הטיפול בחדר המיון והפניה לרופא ראשוני הביאו להפחתת השימוש האסור האופיואידים, הפחתת ניצול משאבים באשפוז והתחלת טיפול כנגד ההתמכרות בתוך שלושים ימים.
מדגם המחקר כלל 329 משתתפים עם תלות באופיואידים שהתקבלו לחדר המיון וחולקו באקראי לאחת משלוש התערבויות: בדיקת סקירה והפניה לטיפול (קבוצת הפניה, 104 משתתפים); בדיקת סקר, התערבות קצרה להגברת המוטיבציה לפניה לטיפול והפניה לשירותי טיפול בקהילה (קבוצת התערבות קצרה, 111 משתתפים); או בדיקת סקר, התערבות קצרה והתחלת טיפול ב- Buprenorphine/Naloxone בחדר המיון עם הפניה למטפל ראשוני לעשרה שבועות טיפול אחזקה ב- Buprenorphine (קבוצת Buprenorphine, 114 משתתפים).
מדובר בחולים מורכבים, כאשר חלק גדול מהם השתמשו גם בסמים אחרים, כולל קוקאין, קנאביס ותרופות סדטיביות, עם היסטוריה של טיפול פסיכיאטרי. התחלת טיפול ב- Buprenorphine בחדר המיון הייתה הרבה יותר יעילה משתי הגישות האחרות, עם שיעור גבוה כמעט כפליים של מטופלים ב- Buprenorphine שהחלו בטיפול כנגד ההתמכרות בתוך שלושים ימים (התוצא העיקרי של המחקר).
בקבוצת הטיפול ב- Buprenorphine חלה ירידה גדולה יותר במספר הימים הממוצע של שימוש אסור באופיואידים בכל שבוע, מ-5.4 ימים ל-0.9 ימים, בהשוואה לקבוצת ההפניה, בה חלה ירידה מ-5.4 ל-2.3 ימים ובהשואה לקבוצת ההתערבות הקצרה, בה חלה ירידה מ-5.6 ל-2.4 ימים. לא תועדו הבדלים בולטים בשיעורי דגימות שתן ללא עדות לאופיואידים (57.6% בקבוצת הטיפול ב- Buprenorphine לעומת 53.8% בקבוצת ההפניה ו-42.9% בקבוצת ההתערבות הקצרה).
שיעור נמוך יותר של מטופלים בקבוצת Buprenorphine ניצלו שירותי טיפול באשפוז (11% לעומת 37% בקבוצת ההפניה ו-35% בקבוצת ההתערבות הקצרה).
מהממצאים עולה כי התחלת טיפול ב- Buprenorphine בחדר המיון עם תיאום נכון של המעקב להמשך טיפול היה יעיל יותר מהפניה עם או ללא התערבות קצרה. למרות שממצאי המחקר תומכים בגישה זו, מדובר במחקר באתר יחיד ודרושים מחקרים נוספים בנושא.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!