מבין החולים המבוגרים עם מקטע פליטה נמוך של חדר שמאל לאחר אוטם שריר הלב, פחות מאחד מכל עשרה ישלחו להשתלת התקן ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) בתוך שנה מהשחרור מבית החולים, למרות שההנחיות הקליניות ממליצות על השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית באוכלוסיית חולים זו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את שיעורי השתלת התקן ICD והתמותה הנלווית בחולים מבוגרים לאחר אוטם שריר הלב עם מקטע פליטה נמוך.
מדובר במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי שכלל מבוטחי מדיקייר עם מקטע פליטה של 35% ומטה לאחר אוטם שריר הלב, שטופלו ב-441 בתי חולים ברחבי ארצות הברית בין 2007-2010, לאחר אי-הכללת חולים עם השתלה קודמת של התקן ICD. נתוני המעקב היו זמינים עד דצמבר 2010.
החוקרים בחנו את שיעורי השתלת התקן ICD בתוך שנה מאוטם שריר הלב. התוצא העיקרי היה מאפייני המטופלים הקשורים בהשתלת ICD בתוך שנה מהשחרור מבית החולים ושיעורי התמותה בתוך שנתיים על-רקע השתלת ICD.
מבין 318 חולים לאחר אוטם שריר הלב עם מקטע פליטה של עד 35%, שיעורי השתלת ICD בתוך שנה אחת עמדו על 8.1% (785 חולים). בחולים בהם הושתל התקן ICD תועדה שכיחות גבוהה יותר של ניתוחי מעקפים של העורקים הכליליים (31% לעומת 20%, יחס סיכון מתוקן של 1.49), ריכוז טרופונין מקסימאלי גבוה יותר (חציון של פי 85 בהשוואה לפי 51 מהגבול העליון של הנורמה; יחס סיכון מתוקן של 1.57) ומעקב קרדיולוג בתוך שבועיים מהשחרור (30% לעומת 20%, יחס סיכון מתוקן של 1.64) בהשוואה לחולים בהם לא הושתל התקן ICD בתוך שנה אחת.
החוקרים מצאו קשר בין השתלת התקן ICD ובין שיעורי תמותה נמוכים יותר לאחר שנתיים (15.3 אירועים ל-100 שנות מטופל [128 מקרי תמותה ב-838 שנות מטופל] לעומת 26.4 אירועים ל-100 שנות-מטופל [3,033 מקרי תמותה ב-11,479 שנות-מטופל]; יחס סיכון מתוקן של 0.64).
לסיכום, מהנתונים הנוכחיים בחולים מבוגרים לאחר אוטם שריר הלב בין השנים 2007-2010, פחות מעשרה אחוזים מהחולים המתאימים להשתלת ICD השלימו את הפרוצדורה בתוך שנה מהאירוע הלבבי. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים בנושא.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!