מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ, עולה כי בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי ופרפור פרוזדורים, הטיפול בקומדין לווה בשיפור תוצאות קליניות ארוכות-טווח ומספר רב יותר של ימים בבית.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול בקומדין ובין התוצאות ארוכות הטווח לאחר אירוע מוחי איסכמי בחולים עם פרפור פרוזדורים. מדובר במחקר תצפיתי, שכלל 1,487 חולים מתכנית GWTG-Stroke בארצות הברית בין השנים 2009-2011.
12,552 חולים עם פרפור פרוזדורים, שלא טופלו בקומדין, אושפזו לבית החולים בשל אירוע מוחי איסכמי וטופלו בקומדין. החוקרים עקבו אחר סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ומשך הזמן ששהו החולים בביתם, תוך השלמת ניתוח סטטיסטי להערכת ההבדלים בין שתי הקבוצות.
מבין 12,552 חולים ששרדו אירוע מוחי, 88% טופלו בקומדין בעת השחרור. חולים שטופלו בקומדין היו מעט צעירים יותר עם שכיחות נמוכה יותר של אירוע מוחי קודם או מחלת עורקים כלילית, אך לאחר אירוע מוחי בחומרה דומה לפי מדד ה-NIHSS. בהשוואה לאלו שלא טופלו בקומדין, חולים שטופלו בנוגד הקרישה שהו זמן רב יותר בביתם (בניגוד לאשפוז במוסד שיקומי) במהלך השנתיים הראשונות לאחר השחרור (הבדל של 47.6 ימים). בחולים ששוחררו תחת טיפול בקומדין תועד סיכון נמוך יותר לסיבוכים קרדיווסקולארים מג’וריים (יחס סיכון מתוקן של 0.87), תמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.72) והישנות אירועים מוחיים איסכמיים (יחס סיכון מתוקן של 0.63). הבדלים אלו נותרו על כנם בניתוח לפי תתי קבוצות שונות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול בקומדין בחולים לאחר אירוע מוחי איסכמי עם פרפור פרוזדורים לווה בתוצאות קליניות טובות יותר ושהות רבה יותר בבית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!