במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי ילדים עם טרשת נפוצה הם פחות פעילים גופנית, בהשוואה לילדים עם תסמונת Mono-ADS (Monophasic Acquired Demyelinating Syndrome). בילדים עם טרשת נפוצה שדיווחו על פעילות גופנית מאומצת נפח הנגעים בבדיקות הדמיה ושיעור ההתלקחויות של המחלה היו נמוכים יותר, רמז להשפעה מגנה של פעילות גופנית באוכלוסיה זו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין פעילות גופנית וטרשת נפוצה, דיכאון ועייפות במדגם שכלל ילדים עם טרשת נפוצה ותסמונת Mono-ADS.
מדובר במחקר חתך שכלל חולים שטופלו במרפאות ילדים והשלימו את מדד PedsQL Multidimensional Fatigue Scale, מדד Center for Epidemiological Studies Depression Scale ושאלון Godin Leisure-Time Exercise Questionnaire. בדיקת MRI כמותית בוצעה להערכת כל המוח ונפח נגעים ב-60 משתתפים.
החוקרים כללו במחקר 110 חולים (79 עם תסמונת Mono-ADS, 31 עם טרשת נפוצה; גילאי 5-18 שנים). חולים עם טרשת נפוצה דיווחו על פעילות גופנית פחות מאומצת (P=0.002) ופעילות גופנית בכלל (p=0.0291), בהשוואה לאלו עם תסמונת Mono-ADS. בחולים עם טרשת נפוצה שדיווחו על פעילות גופנית מתונה בתדירות גבוהה יותר תועדו פחות תסמיני עייפות וחולשה. השתתפות בפעילות גופנית מאומצת לוותה בנפח נגעים קטן יותר ושיעור התלקחויות שנתי נמוך יותר. לא תועד קשר בין נפח המוח כולו ובין השתתפות בפעילות גופנית.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לביסוס הקשר בין פעילות גופנית ובין תסמיני טרשת נפוצה ופעילות המחלה באוכלוסיה זו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!